ביקורת ספרותית על מרד אדום מאת פירס בראון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 באפריל, 2019
ע"י Mero


מרד אדום (Red Rising), פירס בראון
את הספר הזה לא מצאתי בעברית ולכן הוא הפך לספר הראשון שאני קורא על קינדל (באנגלית) – בכל זאת, היה צריך לממש מתנה שקיבלתי. לכן, הביקורת לא לוקחת בחשבון תרגום לעברית.

*סוגה: מד"ב

*במילה אחת: זהב זה לא רק תכשיט, זה גם גזע עליון

*דירוג: 3 כוכבים

*בקצרה: דרוֹ (Darrow) הוא אדום, בן לגזע הנחות ביותר בחברה האנושית. כמו אחיו האדומים, הוא חי ועובד במכרות עמוקים כדי להפוך את מאדים לכוכב מיושב, כך לפחות הוא מאמין. עד מהרה הוא מגלה שהוא לא יותר מעבד ליתר הגזעים, שכבר חיים על פני הכוכב האדום שנים רבות בערים מרהיבות.
דרו ניצל מהמוות והופך מאדום לזהב. הוא חודר לתוך "המוסד", שבו הדור הבא של שליטי המין האנושי נאבק על כוח, מעמד ושררה. כעת יהיה עליו להילחם במשחק ריאליטי אכזרי על חייו ולהפוך לאחד מהם כדי להינצל ולנסות להגיע לעמדה בה יוכל להציל את עמו האדום.
מד"ב: הרבה ספרים המתארים חיים אפשריים על מאדים כבר נכתבו. ציפיתי שהספר הזה יהיה עוד אחד מהם ויתאר כיצד האנושות עשויה לחיות על כוכב לא מואנש. מאוד התאכזבתי מהשטחיות ומרמת המד"ב. הסופר חוזר ומזכיר את רמת כוח המשיכה כדי להסביר קפיצות ארוכות וזהו בערך על מאדים. לא כל כך סביר שבן מאדים יסביר לעצמו שבגלל כוח משיכה נמוך אפשר לקפוץ גבוה, הרי הוא לא מכיר כוח משיכה אחר. אגב, בספר באנגלית רוב היחידות הן מֶטריות (כדי לשוות לקוראים אמריקאים נופך של כוכב זר) אבל במספר מקומות העורך לא שם לב והיחידות מוצגות ביארדים. פספוס הגהה.
מתח: ספר לא ממש מותח, רק מעט בשליש האחרון, בעיקר ברמה של בני נוער. תיאור טקטיקות הקרב מאוד שטחי ובלי תחכום. המאורעות פשוט קורים בלי להסביר ולתכנן.

*טכנולוגיה: גם הטכנולוגיה לא ממש מתקדמת למאות שנים קדימה. פה ושם מגפי כבידה (אם כך הם תורגמו) וגלימות היעלמות. רק השינוי הביולוגי בגוף האנושי היה מעניין ומקורי.

*אלימות: הרבה אלימות והרג, אבל התיאורים לא ממש קשים ולא מפחידים.

*סקס: אין קטעים כאלה, הגיבורים הם בני נוער מבוגרים ומקסימום נשיקה. די בטוח לנוער בוגר.

*מתאים ל: כאלה שכבר מיצו את כל הספרים הטובים על מד"ב ובסגנון משחקי הרעב/ריאליטי.

*קריאה חוזרת: לא, ומתלבט האם להמשיך לספר השני בסדרה (יש עוד כמה).

*ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): משחקי הרעב, אבל לא באותה רמה. משחקי הרעב היה הראשון שקראתי בסגנון ולכן ייתכן וזו הסיבה שאני חושב שספרים אחרים בסגנון (המבחן, הספר הזה) אינם מגיעים לרמה שלו – אבל אני באמת מאמין שמשחקי הרעב הם ספרים ברמה גבוהה מהאחרים.

*סיכום: זה עוד ספר בז'אנר של משחקי הרעב אבל משלב גם מד"ב. לרעיון של החברה האנושית המושתת על מעמדות לפי צבעים במאדים יש פוטנציאל ענק, אבל הסופר פספס בגדול ולא פיתח עומק לספר הזה – לא בתפיסות האנושיות/חברתיות של האנשים, וגם לא במתח, טקטיקות, מד"ב ועוד. מבנה הספר מזכיר את האחרים בז'אנר – החיים המוקדמים והמדוכאים ואז המשחק הגדול עם עילויים אחרים לחיים ולמוות.
בסה"כ, ספר חביב ולא יותר.
תתעלמו מכל הסופרלטיבים על הכריכה. צריך לשלוח את המשטרה לחקור את כל הסופרים המפורסמים שכנראה מקבלים כסף כדי לכתוב ביקורת מהללת על ספרים של אחרים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני חודשיים)
יש פחי אשפה מיוחדים למיחזור - מומלץ.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ