ביקורת ספרותית על צורת המים מאת גיירמו דל טורו
ספר טוב

---

אף אחד עוד לא רשם ביקורת על הספר הזה, ואפשר להבין למה. הספר מבוסס על סרט ולא להפך.
לא שמעתי על הסרט לפני שראיתי את הספר והסיפור מאוד עניין אותי.
הסיפור בשנות ה-60, בולטימור. מספר על אלייזה אילמת שחיה בשיכון דירות מעל קולנוע ארקייד,
עובדת ניקיון באוקאם מכון לחקר החלל והאויר.. שגרת יומה שוחקת וחוזרת על על עצמה יום יום.
עד שהיא וזלדה חברתה הטובה, שעובדת איתה מעל עשור, נכנסות למעבדה F1.
אלייזה פוגשת בייצור שנקרא ״הנכס״. יצור אמפיבי שלכד ריצ׳רד סטריקלנד שיעשה הכול
בשביל שיסבול. אלייזה נמשכת למעבדה הזאת ולאט לאט מתקשרת עם היצור המוזר הזה.
מכאן אלייזה מגלה שהיא לא לבד בעולם.
סביב הסיפור הזה נשזרים דמויות נוגעות ללב. ג׳יילס השכן של אלייזה הומוסקסואל בן 60. תקופה לא קלה להיות הומו.
זלדה חברתה הטובה לעבודה. היחידה מבין כל העובדים של אוקאם שלמדה את שפת הסימנים בשביל לתקשר עם אלייזה, זלדה היא שחורה בתקופה של שיא הגזענות נגד שחורים.
לייני אשתו של ריצ׳רד סטריקלנד. אישה בצל בעלה שנסע לאמזונס בשביל להביא את דאוס ברנקייה ״הנכס״.
היתה לבד 17 חודשים שהיה באמזונס וכאשר חזר הם עברו לבולטימור כחלק מהשירות הצבאי שלו לשמור על הנכס באוקאם.
לייני מגלה את בולטימור במלוא עוצמתה, ובמקום להיות עקרת בית ואישתו של, מגשימה את עצמה כנגד כל הסיכויים בתקופה שובניסטית והטרדות מיניות.
צריך להתרגל לכתיבה של הספר. בהתחלה זה היה לי טיפה קשה אבל לאחר מכן זה זרם מאוד. הדמויות כל כך נכנסו לי לבב.
לאחר הספר ראיתי את הסרט, הספר הרבה יותר טוב מהסרט, שינו הרבה דברים בעלילה בספר לטובה מהסרט. ספר מומלץ מאוד. שהיה מתחת לראדר.

» ביקורות נוספות של באבי
» ביקורות נוספות על צורת המים