ביקורת ספרותית על מלח אל הים מאת רותה ספטיס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 בפברואר, 2019
ע"י yaelhar


#
היה לי קשה מאד לכתוב את הביקורת הזו. חלק מהסיבה הוא הפער בין ההנאה מהספר לבין ההכרה בכשליו הרבים. תמיד מרתק לקרוא ספר הרפתקאות המתאר הישרדות בלתי אפשרית של קבוצת אנשים. הם דואגים אחד לשני גם בתופת של מלחמה והרג בלתי נתפס, במזג אוויר קטלני, ברעב מכרסם. הם מתחלקים בציוד ובאוכל, כמו שצריך להיות בין בני-אדם... הספר אינו מקורי במיוחד – קראנו כבר רבים כמוהו. אבל הוא נעים לקריאה, מחמם את הלב, כולל סיפור אהבה-בתנאים-קשים ומשובץ בערכים שאנחנו מסכימים עליהם – גם אם בדרך כלל לא מקיימים אותם, כמו "ואהבת לרעך כמוך" או "כל בני האדם נולדו שווים".

הסיפור סובב, לכאורה , סביב אירוע שקרה חודשים ספורים לפני תום המלחמה, כשגרמניה כבר חישבה את קיצה לאחור. בשלהי תקופה, כאשר 12 שנה מתוך אלף השנים שהיא הבטיחה לעצמה חלפו ונראה שסופה קרוב, הארץ הרוסה, שוקקת פליטים, חיילים, ואיש הישר בעיניו יעשה. הסיפור, אם כן, מוגדר כרומן היסטורי בזכות אותו אירוע עליו הוא נסמך. אבל כל המסופר מסביב כל כך בידיוני, שהקשר לאירועים אמיתיים נראה רופף עד לא קיים.

את הסיפור מובילות ארבע דמויות שכל אחת מהן מספרת בתורה את הסיפור דרך עיניה. הסופרת קיבצה מהגורן ומהיקב אנשים שיבטאו את מה שהיא רצתה לספר. יש שם נערה פולניה בהריון, צעירה ליטאית טובת-לב עם רגשות אשם, אמן גרמני חידתי צעיר ומבריק, סנדלר זקן בעל נשמה יתירה וילד בן 6 שנותר לבד בעולם. כל אלה הם חיוביים: אנשים תמימים, הסולדים ופוחדים מהנאצים וסובלים מהמלחמה שאולצו להיות חלק ממנה. אחד הקולות המספרים הוא צעיר דוחה, קטנוני אכזרי, נאצי המאמין בתורת הגזע. הוא מתואר באופן נלעג ודוחה, (בועט בכלב מזה-רעב, יש לו אקזמה בידים, משתמט מעבודה, חנפן ומלשן...) החלוקה מהסוג הזה היא פשטנית וחסרת תחכום, שיחד עם הסיפור הלא-אמין מפחיתה מערך הספר והופכת אותו פשטני.

הסיפור מחולק לפרקים קצרים עד קצרצרים, כתוב נחמד, לא מכביד על הקשב שלנו, הרגיל לקצב-טוויטר. הוא עובר מדמות לדמות במהירות הבזק. אתה יודע מיד מי הטובים ומי הרעים, מלווה את הקבוצה במסעה הבלתי אפשרי להצלה,מחזיק אצבעות לטובים שיצליחו, שואף לסלק מהשטח את הרעים...Comme il faut.
לו הוא היה סתם רומן בדיוני, הייתי נהנית ממנו יותר. כי למרות שהאירוע ההיסטורי קרה במציאות, הוא מהווה רקע לסיפור, לא עיקר. הסיפור ככלל אינו מתיישב היטב בזמן אותו הוא מתאר לא מבחינת מנטליות והתנהגות, ולא מבחינה פוליטית. לו הגרמנים היו כמו שתוארו על ידי ספטיס, המלחמה היתה כנראה מסתיימת הרבה קודם בנוק-אאוט.
נהניתי מהסיפור כמו שאני נהנית מספר נוער המתאר הישרדות ונצחון הטובים על הרעים. אם לא היה מוגדר כ"רומן היסטורי" – סחורה שלטעמי אינו מספק – היה זוכה בכוכב נוסף לדירוג. כמו שזה הוא סיפור חביב המעמיד פנים שהוא יותר מזה.
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חודש)
רב תודות אורית
שימחת אותי.
אורית זיתן (לפני חודש)
כל כך אוהבת את סגנון כתיבתך יעל. תודה
דנה (לפני חודש)
משום מה הספר הזה הרגיש לא כי כמו בלוף ולא הצלחתי לסיימו... הרגשתי שאני קוראת ספר ילדים שמתחפש לספר של מבוגרים, לא יודעת לתמלל ולהסביר למה..
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, עמיחי
עמיחי (לפני חודש)
ביקורת מנומקת ויפה.
תודה רבה.
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, יונתן בן
אכן הוא יפה וקריא. מקווה שתהנה יותר ממני.
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, חני
כוונתך לא לכתוב ביקורת? זה אפשרי ואני עושה זאת מפעם לפעם. אבל אם אני כותבת אני לא מעלימה עין ממה שחשבתי עליו.
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, Tamas
אני מבינה אותך. הטרנד של השנים האחרונות ממש מעייף. המון ספרים - בעיקר רגשניים - יוצאים לאור על הנושא.
yaelhar (לפני חודש)
חן חן, מחשבות
יונתן בן (לפני חודש)
בדיוק התחלתי לקרוא אותו... בינתיים הוא יפה לי.
ביקורת מעולה ולמרות שאני רק בהתחלה אני כבר שותף לדעתך.
חני (לפני חודש)
יעל מותר מדי פעם להעלים עין....
Tamas (לפני חודש)
ביקורת מעולה ומשכנעת. יש לי קצת רוויה עם סיפורים ממלחמת העולם השנייה...
מחשבות (לפני חודש)
היטבת להסביר ולשכנע.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ