הביקורת נכתבה ביום שני, 3 בדצמבר, 2018
ע"י dina
ע"י dina
בשלהי מלחמת העולם השנייה אירע אסון ימי שסדר הגודל שלו הופך אותו לאסון הימי הגדול ביותר שאירע אי פעם. אוניית הנוסעים הגרמנית וילהלם גוסטלוף הוטבעה ע"י
צוללת סובייטית בים הבלטי, כשעל סיפונה שהו חיילים, פליטים, ואלפי ילדים כשכל אלו מצאו מותם וטבעו במצולות הים הבלטי, ולעד ייזכרו כקורבנות האסון הימי האומלל הזה.
פלוריאן, אמיליה, יואנה, ואלפרד הם ארבעת גיבורי הסיפור הזה, כשכל פרק מסופר מפי דמות אחרת. כל אחד מהם בורח ממשהו שהותיר מאחור, וכל הארבעה נושאים בקרבם סוד גדול, ואליהם נלווה שק ענקי של אשמה אשר נראה כי מכופף את קומתם ומוריד את רוחם. ארבעתם יעלו על האונייה, כשכל אחד מהם ינסה להשיג לעצמו עתיד אחר.
על אף הנושא העצוב והקשה, יש משהו בספר שנותן הרגשה של קלילות, ולא מבחינת התוכן, אלא יותר בצורה בה הוא כתוב. אין בו דחיסות, והוא נקרא במהירות ובנשימה אחת.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
זהו? אין התייחסות לתקופה? להקשר? לסיבה?
יום אחד הטביעו רוסים רשעים גרמנים תמימים? |
18 הקוראים שאהבו את הביקורת