ביקורת ספרותית על ממה עשוי התפוח - שש שיחות על כתיבה ועל אהבה, על רגשי אשמה ותענוגות אחרים מאת עמוס עוז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 בינואר, 2019
ע"י רץ


האומנם בשל התפוח?

מיכל הידידה שלי מהספרייה, נגשה והושיטה לי את הספרים בשם צוות הספרייה, בחרנו אותם עבורך. הם מדברים על חיבוטי הכתיבה בהם מתחבט ולא פעם מתייסר הסופר כשהוא בורא את מילותיו. אתה כאוהב ספרים, לבטח מאוד תעריך את הספרים המדברים על האופן בו נוצרת יצירה.

אחד מהספרים שקבלתי לרגל פרישתי, היה ממה עשוי התפוח? סיפרו האחרון של עמוס עוז, שהוא למעשה שיחות ישירות, רגישות ונטולות מסכות, בין עוז הסופר ואיש הרוח לשירה חדד עורכת ספריו. שיחות על מחשבות במגוון נושאים, שהמשותף להם הוא היצירה והחיים.

בקשתי באמצעות הקריאה בספר, להקשיב למילותיו המבטאות חוכמת חיים ופשוט לחשוב ולהתחבט.

יצאתי בעקבות התפוח, כמפתח שהעניק לנו עוז בספרו הנוכחי, השונה מהמפתח בספרו הבשורה לפי יהודה, בו הרעיון המרכזי הוא בגידה הקשורה לתוגה, מרירות והחמצה. אני מעדיף את התפוח המייצג בשירו של ביאליק את הסיבה לסקרנות, לדעת ולאהבה. אהבתי גם את תמונת הכריכה, העומדת בניגוד לפרי התפוח שהוא, מפתה וקצר מועד. התפוח בספר מיוצג על ידי גזעו העציי, המבטא בחריציו וסדקיו בגרות וניסיון חיים, ורצון להביט מעבר לחיצוניות שהתפוח מסמל.

כשחושבים תפוח, מתכוונים לתמימות ההופכת לסקרנות ולדעתנות, הכרוכה לא פעם במחיר.

עוז, אדם של סקרנות, כמו סוכן המצותת מהצד לאנשים, לשיחותיהם ולתנועותיהם, בניסיון להבין דקויות אנושיות, ולפענח את מחשבותיהם הכמוסות, כחומר גלם לסיפוריו. בחולדה היה חבר קיבוץ, שתמיד לפני שעבר מול חלונו של עוז, הוא עצר לרגע וסירק את שערותיו, בכדי שיכנס כאדם יפה ומסודר לתוך ספריו. עוז יודע להתייחס לא פעם לעצמו ולאחרים באירוניה. ההתבוננות של עוז, למה שאנחנו כחברה, גרמה לו לא פעם להביע עמדה כנבואה, ומי בעצם אוהב נביאים המוכיחים בשער.

כשחושבים תפוח, מתכוונים לאהבה, מפתה וארוטיות, ולאהבה אחרת המתקיימת בגיל מתקדם.

עוז, הבוגר עדיין רומנטיקן, מדבר בפתיחות על דרכי פיתוי גבריים ונשיים ועל מה שבניהם, קצוות המשתרעים במרחב שתחילתו לשסע אריות ליפיפייה נכספת, ומנגד לשיר לה סרנדה מתחת למרפסת. הפיתוי הנשי מורכב, מעירום מגרה, חצי ערום, שפה בה רמזים של פיתוי, "רעידה קלה של שפתיים, עפעוף קל, צל של חיוך..." (74), לפיתוי כמרכיב באהבה, חוקים מתעתעים משלו.

כשחושבים תפוח, מתכוונים ליופי ולקמילתו וליופי הפנימי שיש לו חיים וקצב משלו.

עוז, נחשב לאדם יפה בפנימיותו ובחיצוניותו, מתייפייף, או יפה נפש, כך כינו אותו מידי פעם הקנאים. עוז הבוגר, נוגע ברגישות בזקנה ובפחדיו. הוא הוזמן לכנס מדענים ורופאים לדבר על "קץ החיים", "על תיקווה וייאוש, ועל התאבדות, ועל אהבה וחושך", (167) וגם להציב את השאלה שכל כך הטרידה אותו, למה אנחנו כל כך מפחדים מהמוות?

כשחושבים תפוח, מתכוונים לבתים שהיו, לגני העדן האבודים, לגירוש ולחזרה לבית כפיוס.

כשעוז הגיע לקיבוץ, הוא ביקש להפסיק לכתוב, אבל הדחף הכתיבה היה בלתי נשלט לגביו. הקיבוץ היה מקום בו לא ניתן היה לכתוב, במובן הרוחני והפיסי, בשל העדר מקום, ולכן מיכאל שלי נכתב בבית השימוש. עוז התחנן על נפשו, לקבל יום אחד חופשי לכתיבה, ואחר כך עוד אחד. הסיבה לעזיבתו את הקיבוץ הייתה תחושת החנק של דניאל שסבל מאסמה. אבל היה בקיבוץ משהו אכזרי וחונק, כאמונה הדוגמטית שגזרה על ילדים לגדול בבתי ילדים. עוז האמין בקיבוץ ולמרות שנטש אותו, הוא ראה בו חוויה מכוננת וביקש לחזור אליו במותו, לסגור מעגל, בחברה שבאיזה אופן בקשה להיות גן עדן של ערכים ומופת, וכעת היא מייצגת התפכחות וחידוש, כפי שעוז בקש להיות בחייו.

יפה, נוגע, כנה, מרגש ועצוב, לקרוא את עוז ולחשוב על כל מה שאבדנו בדרכנו, האם זאת תמימות, צניעות, אהבת הזולת. האם קיימת תקווה, לעולם מעודד שיח, בו לא בזים לדעה אחרת. האם יהיה בנו העוז להביע את הדעות והרגשות שלנו, החשופים לפגיעות. האם אנחנו יכולים להאמין בעולם שבו יתקיימו סובלנות, אהבת אדם ולא תנצח הקנאות והבורות?

בשל התפוח
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: שלמה ארצי

התאבו דעת בשל מה אהבתי?
אני אהבתי בשל תפוח,
כי אין יודע נתיב הרוח
זה כבר ידוע עתה באתי,
להביא ראיה מאהבתי
ואני - התדעו בשל מה אהבתי?
אני אהבתי בשל תפוח.
....
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני 5 חודשים)
סקירה יפה. יש לי הרבה מה להשלים בתחום עמוס עוז. מודה שלא נמשכתי כל כך לספריו. תפוח יכול לגרום לנפיחות בבטן, אגב.
רץ (לפני 5 חודשים)
ערגה - תודה, את מצבו של האדם בגן, העדן אני רואה כחוזה בין האלוהים לאדם לחווה, אתם שייכים לגן העדן, כל עוד אתם לא מערערים על המוסכמות, ברגע שיש לכם את היכולת לדעת, יש לכם את היכולת לבקר, לא להסכים עם המציאות הקיימת. כלומר יש פה חוזה שהופר בין האל לאדם, כאלגוריה בין האדם לשליט, שבירת החוזה היא הבגידה, ומכאן העונש גירוש האדם מגן העדן, מהמקום המוגן, המכבד, המתגמל. עכשיו בואי וניקח את המשל הזה למציאות שלנו, האם עוז לא היה בוגד בעיני חלק מהציבור שלנו?

לגבי ביאליק וארצי אנחנו מסכמים.
רץ (לפני 5 חודשים)
Tobby- תודה, אין כמו פרי התפוח ביופיו ובטעמו.
רץ (לפני 5 חודשים)
בת - יה, תודה, התפוח כפרי גן העדן אני מרשה לעצמי לצטט מהויקפדיה -
בתרבות הדעה הרווחת היא שפרי עץ הדעת היה התפוח האסור, דעה זו נובעת, לכאורה, משום שהמילה מַלום (Malum) בלטינית משמעותה רע, אך מילה דומה בלטינית (שמקורה ביוונית) היא תפוח. כך הפך התפוח להיות ה'פרי הרע' בתרבות הפופולרית. בנצרות, נוצרה הגרסה של העץ עם התפוח. ישנן דעות כי גרסה זו נובעת עקב צבעו האדום של התפוח המזכיר תשוקה או משום שכך ציירוהו הציירים הראשונים. אולם ביהדות לא נזכר בשום מקום שפרי עץ הדעת היה תפוח.
Tobby (לפני 5 חודשים)
אכן, התפוח מגן העדן הוא חלק קטן משאר ההמצאות המרהיבות (ובמרהיבות אני מתכוון לאיוולות) של המשועממים עם השיער המשתלשל מעל האוזניים והזקנים שסופרים סתם בין שער חולי עמו ישראל.


אני דורש דירוג כמה נורא החיקוי הזה של מחשבות היה.
ערגה (לפני 5 חודשים)
כיף לקרא, להחכים
להקשיב למילותיך, המבטאות חוכמת חיים :)

מאיפה הבאת את זה? >>"...לתפוח המסמן גם הוא בגידה בסמכות, והמחיר שמשלמים על כך באמצעות הגירוש".
כמו בתיה, גם אני שמעתי (אבל לא בדקתי עדיין) שהתפוח בגן עדן זו המצאה (כאילו שאין פירות מפתים ואקזוטים יותר).

ו...אין על שלמה ארצי (וגם על ביאליק...כמובן:)
Tobby (לפני 5 חודשים)
שכנעת אותי! הלכתי לאכול תפוח.
אפילו שט"ו בשבט בדיוק חלף.
בת-יה (לפני 5 חודשים)
רק תזכורת קטנה למי שלא שם לב: אין תפוח בגן עדן. כתוב "פרי עץ..."
אני דווקא בעד אפרסק -:)
מחשבות (לפני 5 חודשים)
לא סגולות רבות רץ, אבל An apple a day keeps the doctor away, הומצא ע''י איגוד מגדלי התפוחים בארה''ב...
רץ (לפני 5 חודשים)
חני - תודה לפרשנות, לשלמות שלו בין הניגודים, בין הדעת שגורמת לך לראות את הדברים באור אחר, מה שהופך אותך לבוגד, ולמי שמשלם את מחיר הבגידה על ידי גירוש. ובספו של דבר הגענו למכנה המשותף שבין הבשורה על פי יהודה העוסקת בבגידה, לתפוח המסמן גם הוא בגידה בסמכות, והמחיר שמשלמים על כך באמצעות הגירוש.
רץ (לפני 5 חודשים)
Tamas- תודה, תפוח הוא פרי שטומן בחובו דימויים רבים, לפני כמה חודשים ספרה לי החותנת שגדלה כילדה ענייה על אחיה שגנב בדרך לבית הספר תפוח, והביא אותו לארוחת עשר בבית הספר, אמר המורה המופתע בראותו את התפוח, מה קרה לאבא, האם הוא לפתע התעשר...
רץ (לפני 5 חודשים)
מחשבות- תודה, לא ידעתי על הסגולות הרפואיות של התפוח, מה שמתאים יותר להיום, זה תפוח אחד רקוב בסל התפוחים.
רץ (לפני 5 חודשים)
Rasta- תודה, עוז היה אדם גדול, איש רוח שיחסר.
רץ (לפני 5 חודשים)
לי - תודה, אכן התפוח מחזיר אותנו לגן העדן, לפיתוי, ולגירוש ממנו.
חני (לפני 5 חודשים)
סקירה יפה. יש כל כך הרבה פירושים לתפוח.
בגלל חווה והנחש התפוח בעיקר מסמל את מה שאסור.
אבל אם חושבים על כך הוא גם שלם.
ואנחנו מורכבים כבני אדם. ואולי אנחנו שלמים רק שכל
הצדדים שלנו מופיעים בשלם.
Tamas (לפני 5 חודשים)
מקסים כתבת. כמה מסתורין טומן בחובו תפוח אחד.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
אגב, כל יום תפוח מרחיק הרופא על בטוח.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
כמה פעמים נשמע על בית השימוש הרוחני? יפה כתבת. נדיר שספר של עוז מקבל חמישה כוכבים.
עמיחי (לפני 5 חודשים)
יפה כתבת. תודה רבה.
Rasta (לפני 5 חודשים)
מקסים! אני אוהב את הסקירות שלך רץ.
קראתי את הספר לפני מספר חודשים ונהנתי מאוד, עמוס עוז היה אדם מיוחד ואמן גדול, הוא חסר.
לי יניני (לפני 5 חודשים)
מדהים... איזה יופי כתבת כאן על התפוח... התפוח מסמל התבגרות והתנסות בחוויה המינית... "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין..."





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ