אן שרלי היא אחת מגיבורות הילדות שלי.
קראתי בהתחלה את הספר המקוצר, ומיד הלכתי לספרייה ושאלתי את הספר המלא, עם השפה הגבוהה והכל. אח"כ קראתי את כל הסדרה ונהניתי ממנה מאוד.
הספר הזה גרם לי לשים לב לדברים הקטנים, כמו שאן שמה לב; הוא לימד אותי שזה טוב לחלום, אבל בכל זאת להיות "עם רגליים על הקרקע"; והוא הכיר לי את המשורר טניסון ואת "איליין". בקיצור, הספר הזה תרם לי רבות.
מומלץ לכולם, בכל הגילאים. כל אחד ואחת ימצאו בו את הדבר שהם יתחברו אליו.. (:

הילדה אדומת השיער ובהירת העינים הזו הפכה להיות חלק מנשמתן של מליוני ילדות בעולם. היא איננה חברה "ספרותית" דמיונית- היא חלק מן העינים,הלב, הנשמה. היא גילתה לנו את היכולת המבורכת להביט על העולם ולראות את הטוב שבו, את האנשים, ההומור והחברות ובעיקר את עולמות הדמיון הקסומים המצויים בכל מקום, בשביל כולם. היא לא "מלאך" כמו פוליאנה, : היא מסתבכת, מתפרצת, זוכה לנזיפות ועונשים, וחוטפת לא מעט סטירות לחי מן החיים, אבל כאשר המבט הוא בהיר ופונה אל היופי והכוכבים, ומתעלם מן הקטנוניות, הרגזנות, והקנאה, החיים הם כל כך הרבה יותר יפים.. כן , יש חלק כזה בנשמתה של נערה או אישה. לפחות אלה ( ומי לא? ) שקראו את "האסופית " או "אן מהחוה הירוקה".

כשבתי רק הגיעה לגיל המתאים נתתי לה לקרוא את הספר שאני קוראת מאז ילדותי. בלי הרבה מלים. וראיתי את הפלא: ממרחק של דור, ראיתי אותה נכבשת, נושמת את אבונלי, צוחקת וכועסת על רחל לינד, מזילה דמעות על מתיו עדין הנפש, מתאהבת בג'ילברט, הולכת שלובת זרועות עם דיאנה ביערות המופלאים ששרכים ופיות מטיילים בהם.

כל ימי ילדותה של בתי חלמנו שיום אחד,, יום אחד ניסע לאי הנסיך אדוארד ונבקר את אבונלי, ונחפש את החווה הירוקה, ושביל האוהבים, ויער הרוחות, ומעין הנימפות. ויום אחד זה קרה. ממש ממש לפני שהיא התגייסה לצבא.

,זוית אחרת על אן אדומת השיער וטיול למחוזות הספר ברשימה "האי הקסום" בבלוג שלי:http://blog.tapuz.co.il/girlkido

אני זוכרת שקראתי את הספר הזה לפני כ5 שנים כשעוד הייתי ילדה קטנה.
הספר מאוד תרם לי לאוצר המילים, לשפה גבוהה וייחודית.
התחברתי מאוד לעלילה ולדמות הראשית כמובן - אן, אל כל השטויות, הדברים שהיא עברה מהספר הראשון ועד סופו.
"נשאבתי" אל תוך הספר לא כמו שנשאבתי והתעניינתי בספרים אחרים, לכן הוא די מיוחד בשבילי. מאוד נהניתי ממנו והיה לי קל להתחבר אל הדמויות שבו.

מעבר לעובדה הפשוטה שכל הסדרה על אן זו אחת מהקלאסיקות המולצחות ביותר - לילדים, לנוער ולמבוגרים כאחד - אלה הספרים האהובים עליי מאז שאני ילדה ממש קטנה, כל כמה שנים אני פותחת את הספר הראשון ומתחילה לקרוא מחדש את כל הסדרה.

ספרים מקסימים, סוחפים והכי חשוב - מתחברים לדמויות כ"כ בקלות, מרגישים מה שהן מרגישות ואוהבים את מה שהן אוהבות...
פשוט ספרים מקסימים :]

ספר מאוד מקסים וקליל.
לומר את האמת לפני שעוד התחלתי לקרוא אותו הייתי בטוחה שהוא יהיה בשפה יחסית גבוהה, גם אם זה בעקבות חייה של ילדה, אז הנחתי שהוא יהיה טיפה קשה לקריאה בגלל השפה, אך באופן מפתיע הוא היה ממש קל לקריאה, ובנוסף לכתיבה הנוחה והקלילה, גם העלילה הייתה ממש מעניינת ומשעשעת.
כך שהופתעתי לטובה מהספר, ולסיכום, ספר מקסים ונחמד לקריאה, במיוחד אחרי תקופה ארוכה מידי(בשבילי) שלא קראתי ספר.

ספר פשוט, קלאסי ומרגש. סדרת הספרים על אן, שמגוללת בפנינו את סיפורה, סוחפת ומרגשת מאוד. שווה לקרוא. האיורים המרהיבים על הכריכות מוסיפים, וסגנון הכתיבה המהורהר משכנע מאוד. נהניתי.

אני חושבת שזה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיי. ולמה בעצם חמישה כוכבים? אז לא, זה לא ספר של חמישה כוכבים, אבל יש בו יופי ותמימות וחוכמה, ובתור ילדה בודדה וחולמנית הקיטש הזה נראה לי מקסים.
כמתבגרת (מילה איומה) אני יכולה להסתכל עליו בצורה שונה ("אוף, כמה היא מדברת"), ובכל זאת, זה תמיד ישאר הספר הנבחר של ילדותי, שעיצב במידה רבה את האדם שאני היום.
צריך להיות אדם מאד מסויים (או לחלופין - מאד צעיר) כדי לאהוב את הספר הזה מכל הלב ולהתעלם ממגרעות יתר הקיטש והנאיביות שבו, אבל אם אתה כזה, הוא ילווה אותך כל החיים.

מדהים מדהים מדהים
קראתי אותו כשהייתי בכיתה ד', רציתי משהו מעניין לקרוא ואמא שלי נתנה לי את הספר הזה. מאז הוא נשאר אצלי.
הספר הכי טוב בסדרה, שמתוכה קראתי את ארבעת הספרים הראשונים. אני חושבת שהשלושה הראשונים היו מספיקים. כאן היה הרגע לסיים את הסדרה. אני ממליצה לכם לקרוא את שלושת הספרים הראשונים, ולא לקלקל את הטעם הטוב עם הספר הרביעי. בכל זאת , הספר הוא קלאסיקה והוא חובה חובה חובה.

אן קורדליה אהובתי!
זו הדמות האהובה עלי ביותר עד היום.
התרגשתי איתה כשאימצו אותה, כשהתקבלה ללימודים גבוהים, שרבה והשלימה עם גילברט. בכיתי כשמתו אנשים חשובים.
פשוט גדלתי איתה כשהיא הפכה מילדה שלא סותמת את הפה לאישה צעירה מלאת דימיונות אישיים- לילדה קשה מאוד לא להזדהות עם הדמות הזו.

הספר הזה היה התרופה שלי נגד חרדת בחינות באוניברסיטה- בערב לפני מבחן הייתי קוראת את אחד מהשלושה הראשונים וממש מרגישה באופוריה אח"כ שהלכתי לבחינות עם חיוך.

אני חייבת לציין שלפני שנים נתקלתי בתרגום גרוע מאוד של הספר- השאירו את סיפור המסגרת אבל כל הקסם נעלם. הזהרתי חברים שלא יעזו לתת לבנות שלהם את התרגום הזה ואני משכנעת (תוך השאלת הספר) כל הורה לתת את הספר לבנותיו שיקראו.