ליהיא לפיד

ליהיא לפיד

סופרת

ליהיא לפיד (נולדה ב-12 במאי 1968) היא עיתונאית וסופרת ישראלית.

נולדה וגדלה בערד, ובגיל 11 עברה עם משפחתה לרמת השרון. למדה בתלמה ילין במגמת אמנות פלסטית, צילום בקמרה אובסקורה, ובפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב אך לא סיימה. בשנים 1986 - 1988 שירתה בצה"ל כצלמת העיתון "במחנה". לאחר שירותה הצבאי שימשה צלמת במוסף "הארץ" ובמוספי "מעריב". משנת 2003 היא בעלת טור ברשת "ידיעות תקשורת". הטור עוסק בכל תחומי החיים מתוך נקודת המבט האישית שלה כאשה וכאם. בתאריך 14.3.12 פורסם בחדשות ערוץ 10 כי בדומה לבעלה יאיר לפיד, גם ליהיא לפיד התקבלה ללימודי תואר שני (בלימודי מגדר) באוניברסיטת בר אילן, כאשר אין באמתחתה תואר ראשון. [1]

נשואה לאיש התקשורת ולפולטיקאי יאיר לפיד, ולהם שני ילדים. מתגוררת בתל אביב.

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (102):
אותו דבר, כמעט, ספרים שקראתי, הספרייה העברית בברלין, קראתי - אבל לא התלהבתי, תיעוד ספרים , ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, נקראו, ספרים שקראתי, ספרים חמודים וכיפיים, 2001, ספרים שקראתי, שונות, ספרים של רון ודניאל, ספרי ילדים מיוחדים, רמת קריאה 9, רולי, ספרים שאיכזבו, קראתי , עוד ...
1.
אשת חיל מתמודד ברגישות ובכנות כובשת עם המורכבות העצומה והמבלבלת של התפקיד החשוב ביותר בחייה של כל אישה. האמהות. אחד לאחד מפרקת ליהיא לפיד את השקרים המוסכמים ואת האמיתות המקובלות האופפים כמסך עשן את התא המשפחתי המודרני. מבעד למכתביהן של עשרות נשים, ודרך סיפור חייה שלה, נחשפת המערבולת המסחררת של הקרבות היום יומיים, מאבקי השגרה, להיות אם ואישה, מאהבת ונאהבת, להוות חיק ומקלט ולחפש רגע של שקט עם עצמך בין הרגעים המתישים, והניצחונות הקטנים, במלחמה על הבית. "והקשבתי לשקט. אחרי כל כך הרבה זמן שרק נתתי, ושהיו צריכים ממני, וצריכים אותי, ושכל כך התאמצתי להיות בסדר, להיות טובה, אישה טובה, אישה שדואגת לכולם, שקודם כל דואגת לאחרים, כמו שחינכו אותי שאני צריכה להיות. לא לחשוב על עצמי. לא לדאוג לעצמי, אלא לדאוג קודם כל לכל האחרים. לדאוג לילדים שלי, לבעל שלי, להורים שלי, לחברות שלי, לעבודה שלי, לזה שיהיה מסודר, ושיהיה אוכל. וכמו כל אישה טובה אכלתי את מה שנשאר. כי אישה טובה מקריבה את עצמה למען זה שיהיה לכולם טוב. כי אישה טובה לא אומרת עכשיו אני, עכשיו תורי"....

2.
בחדר 202 של מחלקת היולדות שוכבת דניאלה ומסתכלת על התקרה. בעלה כרגע יצא עם האוטו, המאהב שלה בדיוק מחנה את האופנוע. היא נמצאת פה להתאוששות, אבל יש לה מעט מדי זמן לסדר את הבלגן שעשתה בחייה. איתה בחדר שוכבות עוד שלוש נשים. לאחת מהן אין בעל, השנייה תוהה עם מי היא חולקת את בעלה, השלישית החלה את מלחמת העצמאות שלה ברגע הלא נכון. כמעט מחוסר ברירה הן הופכות לחבורה: מחפות זו על זו, משקרות, רבות, מדברות על כל הדברים שעליהם מדברות נשים כשהן יודעות שאין סיכוי שהאויב הגברי מאזין. זהו הרומן הראשון של ליהיא לפיד, צלמת עיתונות ומנחת טלוויזיה. בשפה רעננה וקולחת - לעתים מרגשת, לעתים מצחיקה עד דמעות - היא פורשת כאן את סיפורו של הדור הנשי החדש. ארבע הגיבורות גדושות השדיים שלה מתמרנות כמעט בייאוש בין הילדים לקריירה, בין הדיאטה להררי השוקולד שמביאים הקרובים, בין השאיפה המתמדת לרומנטיקה הוליוודית לבין ההצקות הבלתי פוסקות של האימהות שלהן. שלושת הימים שלהן יחד ישנו את חייהן לתמיד....

3.
"הריני מוותרת בזאת לעצמי על הייסורים. הייסורים שבאים בעקבות זה שאני לא מצליחה להיות כל הזמן מצוינת ומצטיינת, מתוקתקת ומסודרת, מדייקת ומחייכת. ונהדרת. כי אני בין כה לא מצליחה להיות כזאת. גם אי אפשר. אני סתם נקרעת, ובסוף כועסת. מעכשיו אשתדל קצת פחות ואהיה טובה לעצמי קצת יותר. מגיע לי, אני בסך הכול די בסדר. אני בטוחה שכולם גם ירוויחו מזה. בעיקר אני. תחי החירות. כבר יותר טוב לי." כבר עשר שנים שליהיא לפיד מתעדת שבוע אחרי שבוע את העובדה שהיא לא נהדרת. מדורה הפופולרי ב"ידיעות אחרונות" הפך עם השנים לכותל הדמעות של הלא נהדרות. שם נפגשות כל הנשים שהעוגה נשרפה להן, ששוב רבו עם אמא שלהן, שהגיעו באיחור ועם דמעות לאסוף את הילד, שאמרו לחברה הכי טובה את הדבר הלא נכון על הבחור הלא נכון. הבחורות הנהדרות יקראו כנראה ספרים אחרים, אבל לפיד מזמינה את כל מי שקמה אי פעם עם פיג'מה ותסרוקת גרועה לקרוא את העמודים הבאים ולגלות שאנחנו בסדר, שבחיים אין מתכון סודי מנצח, שהן לא היחידות שמסתובבות בעולם בתחושה שזה לא מה שהבטיחו לנו. גברים, אגב, מתבקשים לא לקרוא את הספר הזה, הוא מכיל יותר מדי סודות שאנחנו לא רוצות שתדעו. חמישה דברים על הספר הזה: 1. בכל פעם שהתיישבתי לכתוב לא האמנתי שאמצא על מה, ובסוף תמיד הייתי צריכה לקצר. 2. שמונה שנים כתבתי מתוך ענן של עשן סיגריות ושנתיים בלי עשן בכלל. תמיד עם כוס קפה. 3. מעולם לא סיימתי אף כוס קפה. הוא תמיד התקרר לפני כן והכנתי חדש. 4. אני לא יכולה לכתוב עם שירים בשפה שאני מבינה כי המילים מתערבבות לי, אז ברקע התנגנו לי בחדר מילים בצרפתית, לדינו וספרדית. 5. בעשר השנים שבהן כתבתי את הספר הזה הזדקנתי מקסימום בשנתיים. ליהיא לפיד, אמא של ליאור ויעל, האחים של יואב. רעייתו של יאיר. הבת של תלמה ורפי. אחות. חברה. אישה. דודה. גיסה. כותבת. מצלמת. סקרנית. קוראת. לא יודעת לשיר. רוקדת מעט אבל עם כל הלב. שואלת. עונה. לפעמים צודקת, אבל גם ממש טועה. משתדלת. לפעמים משתדלת מדי. רוב הזמן רגועה, אבל כשמתרגזת אז זה עם כל הנשמה. מבשלת, אבל מעדיפה לאכול. מבולגנת. חוזרת הביתה לפחות פעמיים לפני שהיא יוצאת כי שכחה משהו. סופרת ועיתונאית. לפני כן היתה צלמת עיתונות עם טוסטוס. ספריה סודות ששמרתי בבטן, (2001) ואשת חיל (2008) היו רבי מכר. כתבה גם ספר מתכונים ושני ספרי ילדים, סבא השמן וסבא הרזה (2012) ולחש הקסמים (2006). ...

4.
ב- 2003 פנו אלי מרשת "ידיעות תקשורת" בהצעה שאכתוב מדור שבועי המיועד לנשים. רגע לפני שפורסם המדור הראשון, הצציע העורך שמדי שבוע נמקם בפינה השמאלית למטה גם מתכון. נבהלתי. נבהלתי בעיקר משום שעד אז יצא לי שם של שורפת סירים סדרתית ומארחת עלובה ביותר. אבל החלטתי לנצל את ההזדמנות הזו ולנסות. בהתחלה שרפתי וזרקתי לא מעט, עד שיום אחד, לראשונה בחיי, יצאתי מהמטבח עם משהו מוצלח. זו היתה פשטידת הבצל הנפלאה של איילת. והתאהבתי. מאז כבר הכנתי מאות תבשילים ורכשתי כישורים של מנצחת על תזמורת סירים, ובדרך גיליתי שהרבה יותר פשוט להקדיש קצת זמן לניסיונות, להוסיף, לגרוע, לטעום ולטעות פה ושם, מאשר להוסיף התקף חרדה בכל פעם שנזרקת לחלל המילה "עוגה". במיוחד בשבילכם כינסתי את עשרות המתכונים הטובים והטעימים ביותר שפורסמו במדורי בשנים האחרונות, ומדובר באוסף מגוון ביותר: את חלקם קיבלתי משפים מפורסמים או חילצתי ממסעדות משובחות, אחרים נוצרו באהבה בידי קוראי המדור, ורבים ליקטתי אצל קרובי משפחה וחברים. בספר הזה אין קרפצ'ו אוללבבות חרשפים - כל המתכונים פשוטים, קלים להכנה ועשויים ממרכיבים שיש בכל בית. יש גם כמה מתכונים קצת יותר מסובכים, אבל אם אני הצלחתי להכין אותם - ובהצלחה - אז כולכם יכולים. זכרו - אם לא לוקחים את זה יותר מדי ברצינות, מנסים, מעיזים ואפילו קצת משתוללים, אז גם במטבח אפשר לעשות חיים. תיהנו, ובתיאבון, ליהיא לפיד....

5.
חמישה דברים שזכותנו להגיד: 1. לא מסתדר לי. 2. לא מצליח לי. 3. לא בא לי. 4. לא מתחשק לי. 5. לא....

6.
חמישה דברים על הרגע שבו הופכים לאמא: 1. תשעה חודשים חיכית לרגע הזה. 2. תשעה חודשים דמיינת את הרגע הזה. 3. תשעה חודשים התכוננת לקראת הרגע הזה. 4. תשעה חודשים חששת מהרגע הזה. 5. והחל מהרגע הזה את אמא לכל החיים. לעולמים....

7.
חמישה דברים על התוכניות שלנו לעתיד: 1. תמיד יהיה עוד קילו שנשמח להוריד. 2. תמיד תהיה עוד פסגה שנרצה לכבוש. 3. תמיד יהיה עוד חלום שנפנטז להגשים. 4. תמיד יהיה עוד משהו קטן שנצטרך. 5. ותמיד בסוף, כשנסתכל אחורה, נתגעגע למה שהיה פעם....

8.
הראש נח על הכרית, והיא רכה וחמימה ונעימה. נקח נשימה עמקה עמקה עד שהבטן תתמלא כמו בלון, ולאט לאט נוציא את האויר, אחת...שתיים... שלוש....

9.
חמישה דברים שתמיד יפרידו בינינו לבין האושר: 1. חמש שעות שינה. 2. חמישה קילו. 3. חמש פעמים בשבוע עוזרת. 4. חמישה מספרים נכונים בלוטו (עם השישי נסתדר). 5. חמש דקות של שקט....

10.
חמישה דברים על ההבדל בין אמא לסבתא: 1. האמהות שלנו חשבו שהציורים שלנו הם קשקוד חמוד, אבל לדעתן הנכד ממש פיקאסו. 2. האמהות שלנו חשבו שצריך לחנך אותנו, אבל לנכדים הן מרשות הכול. 3. האמהות שלנו חשבו שיש יפות מאיתנו, אבל בעיניהן הנכדים מושלמים. 4. האמהות שלנו חשבו שצריך שנדע שהחיים קשים, אבל את הנכדים הן רוצות שנגדל כמו נסיכים. 5. האמהות שלנו חשבו שאנחנו לא מספיק מקשיבות להן, ועכשיו הן לא מקשיבות לנו....

11.
סַבָּא הַשָּׁמֵן וְסַבָּא הָרָזֶה הֵם טִיפּוּסִים שׁוֹנִים לְגַמְרֵי. הָאֶחָד תָּמִיד מְחַפֵּשׂ הַרְפַּתְקָאוֹת, מַמְצִיא סִפּוּרִים, וְהַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ הִיא כְּמוֹ עָנָן שֶׁל קַצֶּפֶת. הַשֵּׁנִי אוֹהֵב דְּבָרִים קְבוּעִים, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה מַחְשָׁבוֹת רְצִינִיּוֹת וְאֶצְלוֹ לֹא אוֹכְלִים שְׁטוּיוֹת. וְכָכָה הַנֶּכְדָּה שֶׁלָּהֶם אוֹהֶבֶת אוֹתָם, וְנֶהֱנֵית לְדַלֵּג בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. אֲבָל יוֹם אֶחָד הַסַּבָּאִים שֶׁלָּהּ מַתְחִילִים לִהְיוֹת דּוֹמִים פִּתְאוֹם. אֵיךְ זֶה קוֹרֶה? וְהַאִם הִיא תַּצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם לַחְזֹר וְלִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ פַּעַם - כָּל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד? הָעִתּוֹנָאִית וְהַסּוֹפֶרֶת לִיהִיא לַפִּיד, מְחַבֶּרֶת רַב-הַמֶּכֶר לַחַשׁ הַקְּסָמִים, הִיא הַנֶּכְדָּה הָאֲמִתִּית שֶׁל סַבָּא הַשָּׁמֵן וְסַבָּא הָרָזֶה. הַרְבֵּה שָׁנִים הִיא סִפְּרָה עֲלֵיהֶם לִילָדֶיהָ, וְעַכְשָׁו הִיא מְסַפֶּרֶת עֲלֵיהֶם גַּם לָכֶם, בְּגַעְגּוּעַ וּבְאַהֲבָה. יִזְהַר כֹּהֵן, בְּאִיּוּרָיו הַנִּפְלָאִים וּמְלֵאֵי הַחָכְמָה, יָצַר שְׁתֵּי דְּמוּיוֹת שֶׁיַחַד הֵן כָּל הַסַּבִים שֶׁבָּעוֹלָם. ...

12.
ידעת שהרגע הזה יגיע. כי זה חלק מהחיים כאן. במדינה הזאת. חלק מלהיות אמא ישראלית. להיות אמא ישראלית זה לדעת כבר מרגע הלידה שיום אחד יגיע התור שלך לשלוח את הילד או את הילדה שלך לצבא - כי צריך לשמור על המדינה. זה לראות מדי ב' תלויים על חבל כביסה ולדעת שהאמא או האבא שיקפלו אותם יזילו דמעה קטנה של דאגה - שתיספג בבד ותבוא עמוק מהלב. זה גם לחלום על זה שהילדים של הילדים שלך כבר לא יצטרכו ללבוש מדים. ועכשיו זה קורה. בעוד רגע הילד הקטן שלך או הילדה הקטנה שלך מתגייסים. ואת האמא הזאת. אמא של חייל. או של חיילת. הספר הזה מוקדש לך - את, שעכשיו יש לך כל כך הרבה שאלות ודאגות, ברגע המרגש והמבלבל הזה שבו החיים משתנים ושבו גם את בעצם מתגייסת. מה בדיוק יקרה ביום הגיוס? מה אורזים בתיק כשהוא יוצא לשלושה שבועות בשטח? מה אומרים לה כשהיא מצלצלת ונשמעת על סף שבירה? איזה אוכל מביאים לביקור? למי פונים כשהילד לא מרגיש טוב? ומה התפקיד שלך? ליהיא לפיד, אמא משופשפת של חייל משוחרר, אספה במיוחד בשבילך מידע, טיפים ורעיונות ממפקדים, מחיילים ומחיילות, מאמהות מנוסות ומהניסיון האישי שלה. תמצאי כאן את כל העצות הקטנות והגדולות שיעזרו לך לצלוח את הצבא שלהם - רק שיחזרו הביתה בשלום. ליהיא לפיד היא עיתונאית, סופרת וצלמת. ליאור הוא החייל הראשון שלה....


למצוא ספר של ליהי יצא לי באופן רנדומלי כאשר הייתי בכנס סופרים בינלאומי בירושלים בחודש שעבר, הייתה שם הרצאה על אחד מהסופרים(שכתבתי עליהם ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר בסדר. הנושא רחוק ממני ולא מצאתי את עצמי כל כך מתחברת אליו. אוסיף ואומר שהספר אפילו גרם לי לפחד קל מהעתיד לבוא. הכנות שבכתיבה היא רעיון... המשך לקרוא
Story of my life. ושל עוד כמה מאות נשים בסביבה. ורק בגלל זה הוא מהמם. ממליצה לכל אחת לקרוא ולהזדהות.... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
מקסים! יכולתי להזדהות עם כל כך הרבה רגעים ממש מהחיים. אתחיל בשפה, ההבדל בין ספר ישראלי לספר מתורגם תמיד מורגש בעייני. הישראליות של הספר עוש... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר קליל ומאוד נחמד על הדברים המציאותיים והכי נכונים בחיי היום יום שלנו. חמשה דברים ספר שאכן שווה דירוג חמש כוכבים.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
לא ממש סיפור, אלא יותר הוראות למדיטציה לילדים. משעמם מאוד ואף מעצבן. אבל האיורים מקסימים.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ