ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בדצמבר, 2018
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מי שיחפש צב בסיפור הזה, יתאכזב כמוני. אין בו באמת צבים. רק בני אדם מתוארים בו. רובם חיו במאה ה-18 באנגליה הכפרית. הצבה היא המספרת, לכאורה, את הסיפור שכתב פרופסור אמריקאי(!) בן זמננו, המתעניין גם הוא בטבע (האדם). הוא אמנם כתב את הספרון החביב הזה בשמה של הצבה, אבל אין בו, כאמור, שום דבר על צבים. רק על בני אדם.
גילברט וייט – כומר אנגלי שהתעניין בטבע, כתב ספר "חוקר הטבע של סלבורן" ושם הזכיר צב שחי בגנו 13 שנה, אחרי שעבר מגנו של בן משפחתו שנפטר. הצב (לא נתקטנן על מינו. באותו זמן הוא היה "צב". מאוחר יותר הגיעו חוקרים למסקנה שהוא היה צבה) נעקר ממקום מחייתו באפריקה על ידי מלח, טולטל בנסיעה בספינה מצחינה, ונמכר על ידי אותו מלח (או מישהו. מי יודע מה היה שם) תמורת שניים וחצי שילינג לקרוב המשפחה של וייט. הוא חי בגנו כארבעים שנה בתנאים לא-תנאים, עד שאותו קרוב נפטר ווייט הפך בעליו של הצב/ה.
מה כוללת התעניינות בטבע במאה ה-18? מן הסתם לא מינו של בעל החיים (מה זה משנה, צב או צבה...) הרבה התעניינות במוות. יצורים חיים באנגליה הכפרית הופכים למתים כקורבן ציד או מסיבות אחרות. ההערות המלומדות של חוקר הטבע מזכירות את טעמם של המתים האלה. ציפור זו או זו טעימה מאד ומשמניה מספקים את החיך(!) חוקרי הטבע של אותה תקופה חקרו את מה שנמצא בסביבתתם. הם לא הלכו אל ההר – הם גרמו להר לבוא אליהם. לכן אין הגיוני בעיניהם מלשלוף יצור חי ממקום גידולו ולמקם אותו בארץ זרה, בבדידות מוחלטת ועל הדרך – "לחקור" אותו. עד היום אנחנו מחזיקים בשבי מינים של בעלי חיים שהיו צריכים להתרוצץ חופשיים ולהיות בעלי חיים כמו שהטבע יצר. במקום זה הם חיים בכלובים, במזג אוויר שאינו הולם את טבעם, בשיעמום ומצוקה. איזה יופי שכל זה נעשה (גם) בשם הצלת זנים נכחדים של בעלי חיים. אני בטוחה שדוב הקוטב החי בגן-חיות באיזור חם מעריך את הכוונה הטובה מאחורי כליאתו.
סילחו על הגלישה. הספר חמוד ומצייר בכתיבה טובה, לעתים רומזנית וקטועה, את החיים באנגליה הכפרית של אותם זמנים. זה לא סיפור, זה תיאור יומני של אורח החיים של בני התקופה, כפי שנראה לסופר שחי היום. אולי זו רק אני הרואה מאחורי החביבות הנעימה ותיאורי הנוף המלבבים את מה שעשו דורות של בני אדם ליצורים חיים שהם (כמובן!) נחותים מהם, ולכן מותר להחליט על חייהם ועל מותם. לחקור אותם, להפוך אותם לקישוט לגינה. להשתמש בחלקי גופם כדי לקשט את הבית. הצבה הזו חיה חיים ארוכים ומשמימים באיזור קר וזר לה, ללא בני מינה לשמוח בהם ולהתרבות איתם. זה הסיפור. והמסקנות? קטונתי.
39 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על טימות'י - או רשימותיו של זוחל מדוכדך - ספריה לעם #756
» ביקורות נוספות על טימות'י - או רשימותיו של זוחל מדוכדך - ספריה לעם #756
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
גם להפוך כלב לכירבולית או אוגר לפלסטלינה זה ניצול ציני של בעל חיים תמים.
גם לסגור חיה בכלוב/דירה ללא יכולת לצאת במשך שעות רבות - גם זה ניצול ציני של בעל חיים תמים. אני יכולה עוד להמשיך אבל ברור שלא נסכים. גם לא התכוונתי לשכנע אותך. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
פואנטה - אנחנו נמצאות בשתי עמדות מנוגדות בנושא הזה.
כולל, כמובן, כלבי נחייה, משטרה, גישוש והכי הכי - צבא, שמהווים דוגמה לניצול ציני של בעלי חיים תמימים. הדבר היחיד שאפשר לעשות בעניין הוא להסכים שלא להסכים בנושא זה. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אני אסכם את דעתי בעניין:
מוסד חיות מחמד הוא איוולת בדיוק כמו גן-חיות או קרקס. החיות האלה נועדו לשעשע, לנחמד ולספק צרכים רגשיים של אנשים (למעט כלבי נחייה, משטרה, גישוש או איתור נעדרים שנועדו לתפקיד משמעותי וחיוני באמת). זאת תעשייה לכל דבר, ומן הסתם, once החיה נוצרה היא תעדיף להיצמד לבעליה כי היא נולדה בשבי ותלויה באדם. במקרים רבים מדי, חיות מחמד נרכשות למטרת קפריזה של ילדים ו/או במסגרת השלמה לסטטוס 'משפחה עם X ילדים וכלב'. אחרי שמתרגלים לסטטוס והקפריזה חולפת, החיה נשארת בתור מעמסה (במקרה הטוב) או נזרקת לפתחן של עמותות ונופלת לקטגוריה של 'מחפשת בית חם ואוהב' או משוטטת ברחובות. ואז כמובן אין שום ספק שהיא אומללה אבל מאיפה הכול התחיל? בחזרה לכלב שלא משתעמם לעולם וישן לו בכייף, אני עדיין מאמינה שהוא היה מעדיף לחיות בסביבה יותר טבעית מאשר דירת מגורים מבטון (כלוב לכל דבר), לשהות בקרב בני מינו ולהחליף חוויות וריחות עם בני מינו, ואפילו להתפנק בעשיית צרכים לפי הצורך ומבלי שיברח לו במעלית בדרך. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
פואנטה - אני ניהלתי לא מעט שיחות נפש עם לא מעט כלבים.
כלבים רחוקים מאד - יותר מ 30000 שנים - משדות בר ורדיפת פרפרים. הם אינם בני-אדם, השיעמום שלהם אינו השיעמום של בני האדם, והם אינם בוהים בשטיח - ככל הידוע לי. הם הולכים לישון. הכי קרוב להבנת העניין הוא לראות כלבים ללא בעלים. הם לא משתעממים, הם אומללים. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
מאחר ולא יצא לי אף פעם
לנהל שיחות נפש עם כלבים אני לא מתיימרת לדעת למה הם זקוקים ובמה הם מסתפקים.
ואולי הם ישנים 20 שעות ביממה כי הם מעדיפים לחלום על איזה שדה בר ורדיפה אחרי פרפר במקום לבהות בשטיח איקאה בדוגמה אוריינטלית? |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, פואנטה℗
המממ... לגבי כלב, אני חושבת שאת טועה. כלבים ישנים/מנמנמים 20 שעות ביממה, ולא זקוקים לדרמה כדי להפוך את חייהם למעניינים, הם מסתפקים בקרבת הבעלים. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
גם חיות מחמד זאת המצאה גאונית.
אני בטוחה שכלב שמביט מחלון דירת בעליו על הכביסה של השכן בבניין ממול במשך 8-10 שעות כל יום, יכול לפענח אותה כמו כתמי רורשאך. אלה חיים מרתקים לכל הדעות. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, רץ
לא ראיתי שום דבר "צבי" בסיפור. התבוננות סרקסטית היא אנושית לעילא, לדעתי. בניגוד לזמננו בו יש לעתים התנגשות בין תפיסות דתיות ומדעיות, לא חושבת שההתבוננות בטבע בתקופתו סתרה את אמונתו של הכומר. למעשה היה בהתבוננות הזו מעט מאד "מדע" והרבה יותר מערכיו של הכומר. לא הרגשתי בסיפור שום נושא של גזענות ומגדריות בין בני האדם, אבל זה כנראה כי הנושא הזה פחות הרשים אותי. אני לא משווה בין תקופות במידת האכזריות. המין האנושי, נראה לי, קיבל מספיק אכזריות לכל תקופות חייו, ועוד נשאר עודף. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, חני.
אני חושבת שמבחינת חמלה לבעלי חיים אנחנו (בישראל) רחוקים מאד מהצטיינות. דווקא הבריטים חומלים עליהם יותר. זוויות ראייה שונות זה בהחלט אנחנו. ואפשר למצוא פנים לכאן ולכאן כמעט בכל פעילות אנושית. אני בוחרת להתבונן בזה מהזווית של חסרי הישע, אבל גם התבוננות שונה מקובלת עלי כתקפה. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
Pulp_Fiction אני חולקת עליך חלקית.
יש מעט מאד דברים שבעלי חיים יכולים לעשות מול רובים, רשתות דיג, השמדה שיטתית של שטחי מחייה. (אפשר לקרוא על "גבורת" הציידים אצל המינגוויי). מצד שני מסכימה שמחאות אינן עוזרות לא לבעלי חיים ולא לבני אדם. |
|
|
רץ
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
העניין שהצבה בספר הופכת להיות אנושית אך עדיין נשארת צבית, מה שמאפשר לה להביט על בני האדם בסרקסטיות.
המאה ה-18, היא עוד שלב בהתקדמות האנושות, עדיין הכומר מנסה לגשר בין שני עולמות, האמונה הדתית מול תפיסת המדע, לגבי האכזריות זה נתון לוויכוח משום שדווקא המאה ה-20, הייתה נוראית יותר מכולם, וכעת יותר מכל תקופה אחרת אנחנו הורגים את חיות הטבע ומשמדים את הטבע. ואכן הספר בדרכו המיוחדת מעורר למחשבה על הקשר בין האדם לטבע. ההתבוננות בטבע נותנת לנו מושג על חמלה וגם על גזענות ומגדריות בין בני האדם.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
זה היה הלך הרוח דאז היחס בין בני אדם לחיות. מעניין אם זה תלוי בזווית החומלת שלנו כלפי חיות.
היום בתי מספרת על דיון בשיעור סוציולוגיה כיתה יא.
דובר על התגודדות של חברים או משפחה " על האש" או בברקיו. בתי צמחונית ומבחינתה הרג חיות ואכילתן זה לא נחשב לארוע חברתי. מה שכן כל העשן והלכלוך מותיר אחריו פגעים ונזקים. המורה חלקה עליה. שההתגודדות שעושים ב" על האש" היא חיובית ותורמת חברתית כי אנשים נאספים ואוכלים ביחד. ונהנים מהאווירה. וחשבתי לעצמי ששום דבר בימינו לא מובן מאליו וחד משמעי כמו פעם . כי יש מליון זוויות הסתכלות היום. אולי יותר חמלה. כתבת יפה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
גם החיות מתנגדות,
יש שאף יותר מבני האדם. זה לא עוזר לא לאלה ולא לאלה
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, Dina
אי אפשר לכנות את הספר הזה "מרתק" או אף "קריא", אבל יש לו הרגעים שלו... |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
חן חן, צב השעה.
אכן מזל גדול... |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
Pulp_Fiction תודה רבה.
צודק. האכזריות הלא מודעת לא נעצרה בבעלי חיים. אבל אלה - בניגוד לבני אדם - אינם יכולים להתנגד או להביע מחאה. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
לא נראה לי שתפסיד הרבה. מישהו הישווה אותו ל"גינת הבר" אבל לדעתי הוא רחוק ממנו מאד. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, סקאוט
בהחלט, תקראי. תמיד עדיף לגבש לבד את דעתך. |
|
|
Dina
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
קוראת את הספר הזה עכשיו ומודה שהוא דיי מרדים אותי...
|
|
|
צב השעה
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
ביג לייק לביקורת
וביג ביג ביג לייק למשפט בסוף "מה שעשו דורות של בני אדם ליצורים חיים שהם (כמובן!) נחותים מהם, ולכן מותר להחליט על חייהם ועל מותם. לחקור אותם, להפוך אותם לקישוט לגינה. להשתמש בחלקי גופם כדי לקשט את הבית." טוב שלא נפלתי לידיים שלהם...
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
באנגליה של המאה ה-18 היה הרבה מוות
גם של בני האדם . סקרת יפה ספר שלא אקרא.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
סימנתי לי לא לקרוא.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
למרות המלצתך הפושרת, אקרא אותו, בעיקר בגלל תיאורי הנוף.
תודה על סקירה נחמדה.
|
39 הקוראים שאהבו את הביקורת
