ביקורת ספרותית על טימות'י - או רשימותיו של זוחל מדוכדך - ספריה לעם #756 מאת ורלין קלינקנבורג
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 בדצמבר, 2018
ע"י רץ


צב כפילוסוף איטי

לפני שנים ללא סיבה מיוחדת, החלה טלי רעייתי לאסוף צבי קרמיקה וצבים מחומרים מגוונים, בגדלים ובצורות שונות. חלקם מונחים על הרצפה נראים פוסעים באיטיות, אחדים תופסים תנומה בשולחן הסלון, או בשידת הטלוויזיה. כל מי שנוסע לחו"ל יודע שלטלי חייבים להביא צב. כך יש לטלי צבים, מווייטנאם, תאילנד, איטליה ואף אלבניה, רשימה חלקית כמובן, מה שמעיד על כך שהחיה המסורבלת הזאת חביבה בכל העולם, ומסמלת מספר דמויים לאופיו של האדם.

לפעמים חשבתי שצבים אולי מסמלים את המשכנתא המעיקה על הבית, אותה אנו נושאים על גבנו רוב חיינו, או הדאגה ליילדנו שיינשאו, האם יהיה להם בית משלהם? או אולי לאטיות בחיים לה לעתים אנו משוועים. לשריון הצמוד לגוף יש חן ופרקטיות משלו, לרגעים בהם אנחנו נעלבים או נפגעים, ואז מבקשים לעצמנו קסם שיאפשר לנו להתכנס לתוך עצמנו ולא להישאר חשופים.

וגם נזכרתי בעובדה שלפני שנים רבות, גיבורי הילדות של ילדיי היו צבי הנינג'ה (קוואבנגה, זוכרים?).

טלי, שאלתי פעם, למה צבים, למי שכמוך זריזה, וכל כך לא מתאימה לדימוי, האיטיות שבצב? טלי הרהרה רגע בכובד ראש, ומיד ענתה, בדאגתי לביתי, אני תמיד נושאת אותו על גבי.

יום אחד, באופן בלתי צפוי, כשראיתי צב חמוד מגיח מכריכת ספר בחנות הספרים, הייתי חייב להתקרב ולהביט אליו מגובה האדמה, כפי שהוא מביט לסביבתו, לצמחים ולחילזון, המאוירים באופטימיות פשוטה וכובשת, המזכירה ספרי טבע בראשית המאה הקודמת, ולומר לעצמי, זהו ספר כלבבי.

אז באו ונצא לדרך, כי בסופו של דבר באנו לדבר על הספר.

טימות'י הוא ספר אחר, לטוב ולרע, תלוי איך אתם מבטים עליו, וזה מה שבדיוק התכוון המחבר שלו ורלין קלינקונבורג, להעניק לנו נקודת מבט של צבים, מגובה ההאדמה ובקצב שלהם.

קלינקונבורג, בחר לספר את סיפורו של טימות'י הצב, על בסיס יומן אמתי של כומר אנגלי, גילברט וייט, שחיי במאה ה-18 באחת העיירות בגבעות המוריקות של אנגליה. יומן שיצא לאור כספר בשם תולדות הטבע והעתיקות שת סילבורן, וייט לצד היותו איש אלוהים, צפה במשך שנים, בצמחים, ציפורים ובבעלי חיים מבויתים, על כך הוא כתב בימנו המפורט בגישה אוהדת לטבע ולאלוהים. אחד מנושאי תצפיתו המאוד אהובים, היה צבו שהובא מחופי אפריקה כסובניר אקזוטי.

קלינקונבורג, מחליט לעשות היפוך מעניין ליומן המקורי, הוא מתאר את העולם המאה ה-18, דרך נקודת מבטו של צב. הפעם במקום להיות אובייקט חקירה של הכומר, הוא הופך להיות הצופה בבני האדם ובטבע סביבו. איך נראה העולם מנקודת ראות של צב שהפך לפתע לחוקר ולפילוסוף, המבחין מצד אחד בדקויות ונפלאות הטבע, ומצד שני בכשלים ובנלעגות האנושית?

הספר הזה הצליח להכניס אותי לקצב של צב, שגרם לי להאט, באמצעות אווירת הספר ומקצביו, בהם שפע של פסקים ונקודות, היוצרים משפטים קצרים ולעתים קטועים. זאת גם חולשתו של הספר, בו העלילה הקלושה, היא בריחתו של הצב, למשך שמונה ימים מסביבתו המגוננת.

הספר מתייחס ברמיזות מתוחכמות לבעיות ומצוקות אנושיות. כשהצב מספר על חטיפתו מבית גידולו באפריקה החמה, לאנגליה הקרה, הוא מתכתב עם זיכרון העבדות הקולוניאלי כהיסטוריה, ועם האודיסאה העכשווית של מהגרים אפריקאים החוצים בסירות גומי, את הים התיכון בדרך לאירופה.

בספר התייחסות סרקסטית, לאדם החושב שאם הוא כותב יומן תצפית על הטבע, הוא בעצם מכיר ומבין אתו לעומקו, בעיקר אם אתה כומר, החושב שהאדם עומד במרכז הבריאה האלוהית, ושאר יצירי הטבע נועדו לשרתו, מה שלא מנע מהכומר לטעות בגדול לגבי מינו של הצב, שבעצם הסתבר שהוא צבה, טעות הממחישה שבני האדם נוטים לעתים בביטחון מופרז לתייג חיות ובני אנוש בצורה שגויה, ולא פעם בצורה נלעגת ממניעים של רשעות או בורות, הנובעים מיכולתנו המוגבלת להבין את העולם בצורה נכונה, ולהיות כלפיו ענווים כפי שהצב.

המיוחד בספר הזה היא אווירתו המפורטת והמוחשית על העולם והטבע, באופן שבו הוא נראה מגובה שישה סנטימטר. ברגעים מסוימים היה נדמה לי, שאני יכול להריח את רגבי האדמה לאחר הגשם, ואת הפריחה במלא עוצמתה, יופי המתהווה משימוש בשפה יפה שמצליחה לבטא את הטבע בתפארתו, באופן מעורר השתאות, לא מעט בזכות התרגום המופלא של אברהם יבין בן ה-91.

אז אל תקראו את הספר הזה כעלילה, דלגו על דפיו, ומצאו בו תיאורים ומחשבות אליהם אתם יכולים להתחבר, ובאמצעותם לשקוע לאווירת טבע קסומה ולתחושת מקצבי חיים אחרים ורגועים.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mira (לפני שבוע וחצי)
רץ כתבת יפה וישר הוספתי לרשימה לחיפוש הענקית שלי..
ומבינה גת את אשתך ככה אני התחלתי עם ספרים לחתולים חוץ מכל מיני צעצועי/פסלי חתוליים.
נ.ב. בזמנו כשהייתי בארה"ב הבאתי שני צבונים קטנים וחמודים עשויים מצדפים מסן פרנסיסקו... אז אולי מישהו יוסיף לכם משהו דומה.. דותה על הביקורת.
רץ (לפני חודש)
Rasta- תודה, בביקורת הזאת לא כתבתי על צבי ילדותי, אלא רק על הדימוי שיש לצב לחיי הבוגרים, ומספר מגיבים החזירו אותי לזיכרונות הילדות, לעובדה שגם אני מאוד אהבתי צבים.
Rasta (לפני חודש)
כתבת מקסים כרגיל רץ, נהנתי לקרוא. אני מאוד אוהב בעלי חיים וצבים בכלל.
אקרא את הספר בהזדמנות.
רץ (לפני חודש)
Pulp_Fiction - תודה שהזכרת לי נשכחות, אני גדלתי בטבעון, ישוב בטבע וכמובן שבחיי היו הרבה צבים.
רץ (לפני חודש)
Tamas -תודה, כך זה אצלי שספר נוגע בסיפור שלי, שהיה מחוץ לאורו של הפנס וכעת הוא נחשף גם עבורי. לפעמים הסיפור פשוט, או שהוא אוסף זיכרונות, שלא עומדים כל אחד בפני עצמו, והחיבור שלהם, הוא בזכות מטפורה אחת לעולמנו, הצב.
רץ (לפני חודש)
בת יה - תודה, רגשת אותי בדימויים שלך העושים חיבור בין צבים עם שריון לפרפרים שבריריים, עד לפני כמה שנים גם ציירתי אחד מהציורים האחרונים אותו לא השלמתי היו פרפרים מעופפים על רקע גזעי עץ ביער, לא פעם אני חושב להשלים את הציור הזה.
רץ (לפני חודש)
אדמה - תודה, זה נכון שהצב המאוד מסורבל מהווה מושא הזדהות לילדים, קיבל מוטציה והפך לזריז והיפר אקטיבי, לוחם צדק ולכן הילדים מאוד אהבו אותו. יום אחד קראה לי הגננת של ילדי לצד ואמרה לי, רץ אתה חייב להגיד לי איך זה שהילדים הקטנים שלך משתמשים בשמות של צייר הרנסנס, כמו לאונרדו, רינה, זה לא הציירים, אלה צבי הנינגה מהטלוויזיה אמרתי.
רץ (לפני חודש)
צב - תודה, אין ספק זהו ספר אולטימטיבי עבורך, ממתין בקוצר רוח לקראתך ותגובתך.
רץ (לפני חודש)
חני תודה - הספר הזה מזכיר לנו כי אם רק נוריד את הראש נביט לצמחים, לאדמה ולסלעים, נוכל לקבל מבט רגוע מעט על העולם. אני יודע שתסכמי לראיה הזאת כמי שחובבת צמחים.
רץ (לפני חודש)
יעל - תודה, מצפה לקראתך ותגובתך, הספר הזה מזכיר במעט את שלו באופן שבו הוא מדבר על הטבע.
רץ (לפני חודש)
עמיחי - תודה, בספר הזה יש רגעי קסם לא מעטים, לצד קטעים משעממים.
רץ (לפני חודש)
מחשבות - תודה, לא פעם אני קורא ספר מיוחד, בגלל הדיאלוג שהוא יוצר לסיפורי חיי, כך קרה לי בספר הזה, אם כי בהחלט מדובר בספר חינני ומיוחד.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
מרתק. באמת ביקורת מיוחדת. גם אני מילדותי נמשכתי לצבים ותמיד חלמתי למצוא צב תחת איזה שיח בעת שוטטותי בחצר או בטבע. לפעמים זה אפילו עלה בידי.
Tamas (לפני חודש)
רץ- יש לך יכולת מקסימה בכתיבה לעורר עניין בספר העובר אצלי מתחת לרדאר. שאפו!
דרך אגב- הצבים ידועים בתוחלת חיים ארוכה. אולי לא מקרי שהתרגום הוא ע"י מתרגם בן 91 :).
בת-יה (לפני חודש)
תודה, רץ, נשמע דווקא ספר כלבבי. חוץ מזה אני אוהבת צבים. יש לי מספר דמויות צביות בבית שלי,
לצד המון פרפרים. משהו בצירוף של הצבים והפרפרים נראה לי מהות החיים.
אדמה (לפני חודש)
סקירה מקסימה, צבי הנינג'ה אלה צבים שסובלים מהיפראקטיביות כמו כל הדור הזה.
צב השעה (לפני חודש)
נראה לי שזה הספר האולטימטיבי בשבילי...
חני (לפני חודש)
טלי נשמעת מקסימה הספר פחות. והסקירה שלך מאוד יפה.
סקאוט הסקוטית (לפני חודש)
רץ- חחח כמובן שאקרא כי אני מאוד אוהבת בעלי חיים וספרים על בעלי חיים ( ספריו של ג'יימס הריוט, למשל)
רץ (לפני חודש)
סקאוט - תודה, אם בעלי חיים וטבע אהובים עליך, אני חושב שהספר הזה יהיה לטעמך. טלי אכן מקסימה, אבל אני לא אובייקטיבי, שאר בני משפחתי מככבים מעת לעת בסקירות שלי, בר שכתבה פה, וכעת עברה מריקוד למשחק, דור שמבקש להציל את העולם כמתמחה ברפואה פנימית, ותום הוא המקופח, הוא פשוט כלכלן, ועדיין לא מצאתי ספר שבאמצעותו אני יכול גם לשתף אותו בסיפורים שלי. אולי מבוא לכלכלה.
yaelhar (לפני חודש)
ממתין לי בין ספרי הספרייה...
עמיחי (לפני חודש)
כתבת מקסים.
תודה רבה.
מחשבות (לפני חודש)
כמה יפה אתה כותב על ספר שאפילו לא היה עולה בדעתי לבדוק.
סקאוט הסקוטית (לפני חודש)
יופי! צב זה אחד מבעלי החיים האהובים עלי ואני מאוד רוצה לקרוא את הספר הזה. למעשה, חשבתי עליו בדיוק היום והינה כתבת עליו ביקורת. נשמע כלבבי!
רעייתך טלי נשמעת אישה מקסימה. הייתי שמחה להכירה ואת שאר בני משפחתכם. (:





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ