“צב כפילוסוף איטי לפני שנים ללא סיבה מיוחדת, החלה טלי רעייתי לאסוף צבי קרמיקה וצבים מחומרים מגוונים, בגדלים ובצורות שונות. חלקם מונחים על הרצפה נראים פוסעים באיטיות, אחדים תופסים תנומה בשולחן הסלון, או בשידת הטלוויזיה. כל מי שנוסע לחו"ל יודע שלטלי חייבים להביא צב. כך יש לטלי צבים, מווייטנאם, תאילנד, איטליה ואף אלבניה, רשימה חלקית כמובן, מה שמעיד על כך שהחיה המסורבלת הזאת חביבה בכל העולם, ומסמלת”

“# מי שיחפש צב בסיפור הזה, יתאכזב כמוני. אין בו באמת צבים. רק בני אדם מתוארים בו. רובם חיו במאה ה-18 באנגליה הכפרית. הצבה היא המספרת, לכאורה, את הסיפור שכתב פרופסור אמריקאי(!) בן זמננו, המתעניין גם הוא בטבע (האדם). הוא אמנם כתב את הספרון החביב הזה בשמה של הצבה, אבל אין בו, כאמור, שום דבר על צבים. רק על בני אדם. גילברט וייט – כומר אנגלי שהתעניין בטבע, כתב ספר "חוקר הטבע של סלבורן" ושם הזכיר צ”

“צב כפילוסוף איטי לפני שנים ללא סיבה מיוחדת, החלה טלי רעייתי לאסוף צבי קרמיקה וצבים מחומרים מגוונים, בגדלים ובצורות שונות. חלקם מונחים על הרצפה נראים פוסעים באיטיות, אחדים תופסים תנומה בשולחן הסלון, או בשידת הטלוויזיה. כל מי שנוסע לחו"ל יודע שלטלי חייבים להביא צב. כך יש לטלי צבים, מווייטנאם, תאילנד, איטליה ואף אלבניה, רשימה חלקית כמובן, מה שמעיד על כך שהחיה המסורבלת הזאת חביבה בכל העולם, ומסמלת”

“# מי שיחפש צב בסיפור הזה, יתאכזב כמוני. אין בו באמת צבים. רק בני אדם מתוארים בו. רובם חיו במאה ה-18 באנגליה הכפרית. הצבה היא המספרת, לכאורה, את הסיפור שכתב פרופסור אמריקאי(!) בן זמננו, המתעניין גם הוא בטבע (האדם). הוא אמנם כתב את הספרון החביב הזה בשמה של הצבה, אבל אין בו, כאמור, שום דבר על צבים. רק על בני אדם. גילברט וייט – כומר אנגלי שהתעניין בטבע, כתב ספר "חוקר הטבע של סלבורן" ושם הזכיר צ”