ביקורת ספרותית על קולו של ארצ'ר מאת מיה שרידן
ספר לא משהו

---

הספר הזה יכל להיות ממש טוב אם הוא רק לא היה ספר... כסיפור עלילתי הוא בנוי טוב ויש לו באמת עומק . התחלה,אמצע וסוף מעניין.
סיפורה של בחורה צעירה שמגיעה לעיירה קטנה לאחר טראומה קשה שחוותה ואובדן. היא מנסה להתחיל דף חדש במקום אחר.
בעיירה כמובן היא פוגשת בחור אילם שבעצמו עבר חיים שלמים של טראומה והוא מצולק מכך תרתי משמע.

היכן הבעיה? יצירה ספרותית זה לא. רמת הכתיבה, מריחה של משפטים, עודף אינפורמציה שולית...כל אלה הם רק חלק מהבעיות של הספר הנ"ל ואולי הבעיה היא בתרגום עצמו אני באמת לא יודעת וזה גם לא חשוב. הספר כספר הוא לא משהו.
כסרט באיזה ערוץ הולמרק הוא יכל להיות אחלה! בסרט יודעים לתקצר ולהגיש עלילה בדרך נכונה. הואיל וכל מה שיש פה זה עלילה אז סרט היה הכי מתאים.

עודף מוגזם של סצינות סקס לא הופך ספר לאיכות וגם לא מרגש יותר. אם כבר ההפך...
אני הרגשתי שלסופרת פה אין באמת איך למלא עמודים אז פשוט היא פתחה ערוץ פורנו והתחילה להריץ סצנות משם באופן מאוד גס וחסר כל עידון או סקסיות. עמודים שלמים!
גם לתיאורים מיניים לדעתי יש דרך ספרותית נעימה יותר ואיכותית יותר... הבוטות הורסת והופכת את כל הספר למשהו רדוד. סקסי זה לא.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על קולו של ארצ'ר