ביקורת ספרותית על קולו של ארצ'ר מאת מיה שרידן
ספר טוב

---

סיפור אהבה חמוד עם מסר חינוכי חשוב של קבלת השונה. יש בסיפור קטעי סקס ולכן לדעתי מתאים לנוער בוגר. נהניתי מהקריאה, ממליצה!
ברי פרסקוט עברה חוויה קשה ורודפים אותה סיוטים. היא מחליטה לנסוע לעיירה פליון בכדי לנוח קצת ולנסות להתאושש מהטראומה.
יום אחד כשהיא חוזרת מקניות והמצרכים נופלים לה, היא פוגשת בחור מוזר, עם מראה מוזנח שבא לעזרתה. הבחור לא מדבר. היא מודה לו והוא שותק והולך.
ברי שואלת עליו את השכנים ומתברר לה שזהו ארצ'ר, בחור בודד, יתום מהורים. ארצ'ר גר לבדו בבית של דודו שנפטר מסרטן. השכנים מספרים לה שכולם מתרחקים ממנו כי הוא "משוגע" וכי הוא הפסיק לדבר מאז שעבר טראומה.
ברי מאד סקרנית לגבי סיפורו האישי של ארצ'ר יפה התואר עם העיניים הטובות והיא מחליטה לנסות להתיידד איתו. לאט לאט היא מתקרבת אליו, הם מתקשרים בשפת הסימנים שברי למדה בעברה. ברי חושפת בפניו את סודותיה והוא משתף אותה בעברו. ביחד הם עוזרים אחד לשנייה להתגבר על הקשיים מהעבר ולהתחיל לחיות חיים חדשים מלאי אהבה ושמחה.
הם מקשיבים זה לזה, תומכים, עוזרים וכמובן מתאהבים. החיים שלהם ביחד מלאים עליות ומורדות אבל הם לומדים שלאהבה יש כוחות ריפוי יוצאי דופן.
זהו סיפור אהבה יפה ומרגש אך יש בספר קטעי סקס לא מעטים שלדעתי היו מפורטים מדי ולזה פחות התחברתי.
הספר לא חף מטעויות הגהה דבר שלי אישית בדרך כלל מאד מפריע אבל הסיפור זורם וקולח כך שזה בהחלט נסלח.
הספר מלמד שצריך להתייחס לכל אחד כאדם, לפנימיות שלו ולא לשפוט על פי מראה חיצוני או מגבלה פיזית.
אם בא לכם סיפור חמוד, קולח וזורם, ממליצה לקרוא!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על קולו של ארצ'ר