ביקורת ספרותית על האישה בחלון מאת א. ג'. פין
ספר טוב

---

גם אתם אוהבים את הספרים האלה שמאיצים לכם את קצב הלב פוערים לכם את הפה וגורמים לכם לנוע בקוצר רוח ובציפייה להמשך העמוד?
כי אני אוהבת אותם, וא. ג'. פין כנראה גם אוהב אותם. נראה שהוא גם הצליח לכתוב אחד כזה במובן מסוים, למעט העובדה שהספר באמת התחיל לרתק אותי רק ב200 העמודים האחרונים שלו בערך ועל זה הורדתי כוכב אחד יחיד ומיוחד.. אבל ברגע שהעלילה תפסה תאוצה והתחילה לרתק אותי, אני יכולה להגיד עכשיו שאני פשוט מאוהבת. הספר הזה הוא הקראש החדש שלי. א. ג'. פין תיזהר אני באה אליך! (אבל אולי עוד מעט כרגע אני קצת עייפה..) לענייננו: ברגע זה ממש סיימתי את הספר ואולי אני קצת משוחדת כי הסוף של הספר הזה הוא כמו סם ואני עדיין תחת ההשפעה שלו, אבל הכתיבה גאונית והסיפור מקורי ביותר. חשבתם שכבר חשבו על כל התבניות האפשריות ועל כל הכיוונים האפשריים של ספרי מתח, אך אם זה המצב טעיתם. נסו לקרוא האישה בחלון שמסופר מנקודת המבט של אנה פוקס, פסיכולוגית מסתורית ואגרופובית (אגרופוביה-פחד ממרחבים פתוחים וכתוצאה מכך, אי יציאה מהבית). זה אולי נראה לכם קצת מוגזם, הבנייה הממושכת, המאוד ממושכת, המאוד מאוד ממושכת של המתח אבל זה כל כך שווה את זה. רוב הספר אפוף בערפל מסתורי ואתה לא כל כך מבין מה קורה ומי נגד מי, והסוף הוא כמו אגרוף לבטן או שמש שמבהירה את הערפל לצורך העניין.. ישנם חלקים בספר שאני בטוחה שאחזור לקרוא אותם בעתיד סתם לכיף כי הם כל כך ריגשו אותי והצטיירו בזכותם תמונות כל כך יפות בראשי.
בקיצור אם אתם מחפשים ספר מאתגר ומרתק תקראו האישה בחלון.

» ביקורות נוספות של אלינור
» ביקורות נוספות על האישה בחלון