ביקורת ספרותית על האישה בחלון מאת א. ג'. פין
ספר בסדר

---

ד"ר אנה פוקס היא פסיכולוגית, היא מבודדת עצמה מהעולם, מסוגרת בביתה, תחת פחד נוראי ממקומות ציבוריים, מקומות פתוחים, כל אשר מחוץ לביתה מפחיד ומלחיץ אותה.
היא אגורפובית.
כל עולמה סובב סביב שתיית יותר מידי יין, יותר מידי תרופות מטשטשות צפיה בסרטי שחור לבן ישנים וצפייה בשכניה דרך החלון, היא מרגלת, היא מצלמת ועוקבת.
שכנים חדשים הגיעו, משפחת ראסל. זוג עם נער מתבגר, היא זוכה לביקור של אית'ן הנער ובהמשך גם של אימו, ג' יין.
יום אחד אנה רואה את ג'יין נדקרת, היא נרעדת נרעשת, מתקשרת אל המוקד, מוצאת עצמה אוספת כוחות לצאת החוצה אל הבית השכן.
כך מוצאים אותה, מעולפת על הדשא.
וכל עולמה מתהפך.
כל סיפורה מופרך, כל שידעה, לא אמיתי, מי שחשבה שהיא ג' יין, היא לא.
אנה מסוממת, שיכורה, נאחזת השיחות עם בעלה ובתה שעזבו אותה, מדמיינת, רדופה, חושדת בכולם, בדייר הגר בקומת המרתף ובבעלה של ג' יין, בו בזמן שהיא עצמה נחשדת בסיפורי בדיה.

ספר מתח שבתחילה המציאות והדימיון מתערבבים זה בזה, ושום דבר בו לא ידוע וברור, מראש עד הסיום המפתיע.
סרט עלה בנטפליקס.
תהנו

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על האישה בחלון