זהו סיפור על מפגשים, במשפחה הגרעינית בין תמר בת העשר שמתגוררת בכפר מרוחק מנהריה, לסבתה הדתייה, המבוססת בכמה עסקים בירושלים, דליה, דודה מתנחלת, דודה אחרת רחל, עסוקה בעצמה ולא מתחשבת באיש, ולבסוף אמנון רופא בכיר בבית חולים בירושלים, ש"מנהל עסק מחוץ לנישואין".
כל החבורה מתכנסת לקראת.. ליל הסדר, אירוע שכולל לינה עד למוצאי החג.
בצד המפגש הזה מתקיימים מפגשי משנה מעניינים, של תמר עם ילדה ממאה שערים בשני אתרים קהילתיים, גיגית ההגעלה של הכלים ובית הכנסת.
במפגש הראשון מגלה תמר כי יש גוונים רבים ליהדות. דו השיח שמתנהל הוא כך:" רואים לך את הרגל.. זה לא צנוע...לאחר שתמר מותחת את הגרב,.. יותר טוב, מאיזה חצר את?..תשובת תמר..אני עם סבתא....כן, אבל מאיזו חצר?.. לא יודעת, החצר של גברת וייס... הרבנית וייס?...". והשיחה מתגלגלת באי הבנות סמנטיות שמכילות תפיסות וידע על העולם, מצחיקות כמו תשובתה של תמר " אדמו"ר לא, יש אדון. אדון וייס. ..".
בפגישה בבית הכנסת בחג פסח בבוקר, יש אי הבנה מוחלטת על מתן שמות, כמו, חיה ביילה שרה, לירושלמית מול, תמר נוני דנה, ולאח של תמר קוראים..נדב מראדונה ארואסטי.
הסיפור נכתב מנקודת מבטה של תמר ובסגנון "החייל האמיץ שוויק" של ירוסלב האשק. היא משתדלת למלא הוראות ופקודות ככתבן וכלשונן, וזה יוצר בלגן משעשע מהנה ומעורר מחשבה.
יש דברים שמתבהרים בהמשך הקריאה כמו הקשיחות שמגלה הסבתא לבתה, אימא של תמר, שאחרה בחצי שעה לצלצל לשאול על שלום הבת בירושלים.
התיאורים נפלאים , קצרים ומלאי משמעות, כמו למשל התהליך של הכנת גפילטעפיש בעל יחוס של ששה דורות החל מגרמניה ועד מאה שערים.
התהליך כולל התיידדות של תמר עם הקרפיונים השטים באמבטיה וסצינה מצחיקה בהכנתם לייעודם בליל הסדר.
עמדתי לכתוב כי הספר קצר, והנה בדיקה מעלה כי הוא בן 331 עמודים והוא נקרא בחטף.
ישר כוח לטלי כהן צדק הסופרת על ספר ביכורים כזה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
