ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 באוקטובר, 2018
ע"י א.ל
ע"י א.ל
אפשר להתווכח על משמעות היצירה העל-זמנית של ארנסט המינגווי. לערוך השוואות בין הרומנים השונים שפרסם ולהתאמץ להרכיב את אישיותו של הסופר דרך המילים. את “וזרח השמש” שיצא לאור ב1926 עדיין חוקרים ומלמדים באקדמיה ורבים מהסטודנטים לספרות שנה ראשונה נהנים להזיל ריר שמזכירים את שמו בחברתם. לא פעם היתי נוכח לשיחות בין חובבי ספרות מייאשים שמתיחסים לרומן הזה כאבן דרך בטיפוס הדמיוני לאולימפוס הספרותי שלהם. יש לגשת ליצירה של המינגווי בלי כל ציפיות לתגליות או סודות בין השורות. יצירה זו בעיני שלי, ובעיני רבים, מיצגת כתיבה המינגווית אופיינית. שונה בהחלט מסגנון הכתיבה של בני דורו. הרבה יותר פשוט לכתוב מילים מאופרות ומסובכות עמוסות במסיכות כדי להרשים את הקורא הנפוץ. לכתוב פשוט זה לא כל-כך פשוט. המינגווי עושה זאת. כל-כך פשוט וקולח. המינגווי, בתיאורים ראליסטיים, מציג את הדור האבוד בחיפוש אחר חוויות וריגושים בערים אירופאיות. גבריות, אהבה, ניכור ואכזבה ברומן שיש לו משמעות תרבותית מעבר לחוויה ספרותית.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
או או חשבתי שיש לו יותר מעריצים.
כתבת יפה ואני מסוקרנת..
אגיע אליו. |
|
|
רץ
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
לא מתלהב מהשפה והסגנון.
|
|
|
גלית
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
לא התלהבתי
אכן הוא וירטואוז והסיפורים הקצרים שלו בחלקם מאד חזקים אבל מאף אחד מהרומנים לא התלהבתי, אלו שקראתי לפחות.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
חוץ מהזקן והים ניסיתי עוד משהו וממש סבלתי. הסגנון האמריקאי לא חביב עלי כמו האירופאי.
גם את סטיינבק אני לא סובל.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
כתבת יופי. המינגווי הוא אחד ויחיד מסוגו.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
