ביקורת ספרותית על צעד גדול קטן מאת ג'ודי פיקו

---

שם הספר שאוב מתוך ציטוט של ד"ר מרטין לותר קינג שהיה פעיל אפרו-אמריקני למען זכויות האדם ורוח הציטוט היא כזאת: אם אין בכוחי לעשות דברים גדולים אעשה דברים קטנים כאילו הם גדולים. מתוך שם הספר ניתן להבין את נושאו: הגזענות כלפי האפרו-אמריקנים בארצות-הברית. הסיפור לצערנו אינו דמיוני. בסיסו הוא בסיפור אמיתי שהסופרת התוודעה אליו דרך ידיעה חדשותית: הידיעה החדשותית כללה סירוב של מטופל לקבל טיפול מידי אחות אפרו-אמריקנית. במקרה האמיתי קבוצה של עובדים אפרו-אמריקנים מאותו בית-חולים תבעו את בית החולים על אפליה גזעית וזכו. הסיפור של ג'ודי פיקו לוקח את המקרה לכיוונים קצת שונים. גם כאן, במרכז הספר, אחות העובדת כעשרים שנה במחלקת יולדות אשר נתקלת בסירוב של אב המאמין בעליונות הגזע הלבן כי תטפל בבנו שאך נולד. האחות הראשית אכן מכבדת את בקשת האב ואוסרת על אותה אחות לטפל בתינוק. העניין מסתבך כאשר התינוק נכנס למצוקה נשימתית ונפטר. האחות האפרו-אמריקנית מואשמת ברצח / הריגה (עוד לא יודעים. עוד לא הוכח) וזאת משום שהיא זו שהשגיחה עליו לאחר ניתוח מילה שעבר. כאשר התינוק נכנס למצוקה נשימתית אותה אחות נתקלת בדילמה מוסרית: האם עליה לטפל בתינוק למרות ההוראה שקיבלה מהאחראית עליה או שעליה לא לטפל בו כי אם תטפל בו היא עלולה לאבד את מקום עבודתה? בסופו של דבר היא מנסה כן להחיותו, אך כאשר היא שומעת את האחות האחראית מתקרבת אל החדר היא מחזירה את התינוק לעריסה מבלי שהוא יצא מהמצוקה הנשימתית.

האם היא יצאה אשמה או לא? קיראו וגלו בעצמכם.

הספר טיפה כבד וקשה לקריאה, היות שכולל הרבה מושגים רפואיים שיש להעמיק בהם, אך נושא הספר חשוב מאוד והוא כתוב בצורה מעניינת מתוך שלוש נקודות מבט: האחות האפרו-אמריקנית, אב התינוק שנפטר ועורכת-הדין שמייצגת את האחות האפרו-אמריקנית.
היה מרתק לקרוא את שלוש נקודות המבט האלה. מבחינתי, היה מרתק במיוחד לקרוא את נקודת המבט של האב, היות שלא הייתי מודעת שקבוצות כאלה קיימות בשיא כוחן גם היום. ההבדל היחיד הוא שפעם הם היו מתלבשים אחרת ופעלו באלימות גלויה ולכן היה יותר קל לאתר אותם ואילו כיום הם לא מתלבשים בצורה שונה משאר האנשים וכן יש להם את רשת האינטרנט להסתתר מאחוריה, כך שהאלימות שהם נוקטים די סמויה. כמו כן, היה מעניין לגלות שההצטרפות לתנועה שמאמינה בעליונות הגזע הלבן לרוב אינה נובעת מרוע לב מוחלט אלא מתוך משבר אישי או מתוך כך שהאדם שהצטרף בא משולי החברה והתנועה נתנה משמעות חדשה לחייו בכך שנתנה לו תפקיד מפתח והפכה אותו ל"חשוב". כמו כן, חשוב לציין שלא קל לצאת מהתנועה היות שברגע שיש רצון לצאת אנשים מהתנועה נוקמים. את הדברים האלה ביססה ג'ודי פיקו בהסתמך על ראיונות עם אנשים שהיו בתנועה והצליחו לצאת ממנה. כמו כן, גם היה מעניין לקרוא את נקודת המבט של עורכת-הדין: איך היא, כאישה לבנה, שאינה מכירה לעומק את עולמם של האפרו-אמריקנים, תצליח לייצג את האחות האפרו-אמריקנית וזאת מבלי להזכיר בבית המשפט את עניין הגזע היות שבעצם לפי דברי עורכת-הדין הזכרת עניין הגזע עלולה מיידית להכשיל את האחות בדרך לזיכוי. פרט לעניין התינוק המת והמשפט יש נושאים נוספים שעולים בספר וגם הם מעניינים: איך הבן של אותה אחות (נער בן 17) מקבל ומתמודד עם העובדה שאימו מואשמת ברצח תינוק? כמו כן, מסופר על היחסים של האחות עם אימה ועם אחותה ודרך סיפור היחסים שלהן ניתן לקבל רקע על כלל ההתמודדויות שעימן נאלצו להתמודד שחורי העור בארצות-הברית לאורך ההיסטוריה. נקודה מעניינת נוספת היא שהספר יצא לאור בעת שאובמה כיהן כנשיא ארצות-הברית. האם העובדה שהיה באותה עת נשיא שחור לארצות-הברית מיגרה את תופעת הגזענות? כנראה שלא וכנראה שתופעת הגזענות, לצערנו, לא תחלוף מן העולם לעולם. יש להכיר בעובדה שכולנו באים לעולם עם דעות קדומות. השאלה לאן מנתבים את ההכרה הזאת.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על צעד גדול קטן