ביקורת ספרותית על צעד גדול קטן מאת ג'ודי פיקו

---

ג'ודי פיקו לקחה נושא טעון - גזענות, וטוותה סביבו סיפור אנושי אשר לא נכתב כספר מתח, אבל נקרא כאחד כזה, בהרבה סקרנות ועניין.

במרכז הסיפור, רות ג'פרסון, אחות חדר לידה בעלת ותק של עשרים שנות ניסיון, רות התאלמנה מבעלה כשזה נלחם באפגניסטן. לרות בן יחיד, תיכוניסט, והיא חיה חיים שלווים.כל השלווה הזו מופרת יום אחד כשרות מואשמת בהריגת תינוק, ועקב כך נשלל ממנה רשיונה המקצועי, ומתנהל נגדה משפט.

כדי להימנע מספויילרים, לא אגע בהשתלשלות העיניינים איך הגיעה רות לנקודה הזו, אציין רק שרות היא אפרו אמריקנית, והורי התינוק משתייכים לארגון הדוגל בעליונות הגזע הלבן.כך שאם אתה יהודי, הומו, אפרו אמריקני, מהגר- במקרה הטוב תמצא עצמך עם איברים מרוסקים במקרה הטוב, ובקרה הפחות טוב- תימצא מוטל ללא רוח חיים לאחר שכתשו את איבריך באכזריות.

תפוח האדמה הלוהט הזה הולך ומתגלגל הלוך ושוב לכל אורכו של הספר, בקצב מצוין, כמו שכתבתי כספר מתח.

ג'ודי פיקו, כהרגלה, נתנה בסופו של הספר טוויסט רציני, אצלה תמיד יש דרמות גדולות מהחיים,זו פיקו. יש מי שיגיד שהסוף מאוד אמריקאי, צפוי, קיטשי. (וכן, זה נכון)אבל! זה סוף שנותן פתח לתקווה לעולם טוב יותר, מכיל, מקבל האחד את השני.סוף כזה שחשבתי לעצמי שאם גם העולם יעבור שינוי כזה, אולי פעם יהיה יותר טוב. כולם יוכלו לחיות זה לצד זה בבטחה, בשקט, בשלום.

לטעמי אחד מספריה היותר טובים של ג'ודי פיקו.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על צעד גדול קטן