הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לצפות מאחרים להתנהגות תואמת מגדר, לא משנה כמה שוויניים נגדיר את עצמנו. הרי כבר מילדות מחנכים אותנו שהבנים משחקים בכדורגל, הבנות אוהבות לטפל בבובות, הבנים הם חזקים והבנות הן עדינות. אני זוכרת את עצמי בגיל מאוד צעיר מתנהגת בדרך המצופה מבנות בכדי לקבל פידבק חיובי מההורים או מהמורים שלי, כי למדתי שבכל פעם שאני מפגינה חיבה וחמימות אני מקבלת ליטוף ומילה טובה, ולעומת זאת בכל פעם שאני קצת משתוללת אני ננזפת או נענשת. כבר בשלב מאוד מוקדם בחיים שלנו החברה מחדירה לנו מה נכון ומה לא נכון, מה מותר ומה אסור, מה אפשר ומה אי אפשר, מה מתאים לבנות ומה מתאים לבנים.
רוזי ופן מתאהבים אחד בשני כמעט מיד. רוזי היא רופאה שעובדת משמרות לילה באופן קבוע ופן הוא סופר צעיר שמתמיד על כתיבת הרומן שלו. הם מחליטים שהם רוצים להקים משפחה ומביאים לעולם ארבעה בנים מוצלחים ובריאים. לרוזי זה לא מספיק - היא רוצה ילדה ששמה יקרא על שם אחותה שנפטרה: פופי. בניסיון האחרון שלהם ללדת ילדה הם מקבלים את קלוד. קלוד הוא ילד פלא, הוא החל ללכת ולדבר עוד לפני גיל שנה, הוא חכם בצורה יוצאת דופן לבני גילו והוא כולו לב אחד גדול ומכיל. קלוד יודע לחבר סיפורים, לצייר, לנגן ואפילו לאפות. כשבן הזקונים של המשפחה מגיע לגיל חמש, הוא מתחיל להיות אובססיבי לשמלות. כל מה שהוא חולם זה להיות נסיכה ולהגיע לגן עם שמלה. רוזי ופן לא יודעים מה עליהם לעשות, האם לאפשר לבנם להופיע בציבור בלבוש של בנות ולהסתכן בכך שכולם ילעגו לו, או לכפות עליו ללבוש את הבגדים שהוא רוצה אך ורק בבית היכן שאף אחד לא יפגע בו?
בהמשך הספר קלוד גדל להיות פופי, ההורים שלו וסבתא שלו תומכים בו להיות נאמן לרגשות שלו ולמי שהוא באמת. בעקבות תקרית לא נעימה המשפחה עוברת דירה למקום חדש בו פופי תוכל לא להישפט לפי מה שיש לה מתחת לחצאית ולהתחיל כמו בפעם הראשונה. אך האם זאת הבחירה הנכונה עבורה? האם הסוד של פופי הוא לא משהו גדול מידי שבשלב כלשהו יתגלה? איך רוזי ופן ידעו שהם פועלים נכון?
הסיפור שואב אותך לחיי המשפחה המקסימה הזאת באופן כל כך משכנע, עד שאתה באמת רואה איך הדברים משפיעים על כל אחד ואחד מהם. בשעת הקריאה הרגשתי שהספר הזה מרכך את הלב שלי והופך אותו לעדין יותר מעלה כותרת, מציף אותו באהבה מעל ומעבר לכל היגיון. הסופרת אינה מנסה להטיף בנושא המרכזי של הספר אלא מציגה בפניך מציאות שברוב הפעמים היא לא קלה בכלל. לורי פרנקל מנסה להדגיש כאן את קבלת השונה ואולי גם את קבלת הרעיון שמה שנראה לנו שונה הוא לא בהכרח שונה? אלא אפילו דומה? ספר מדהים ומרגש על אהבה, חברות, התבגרות ומשפחה.
אני ממליצה עליו לכולם. אם הייתי יכולה לגרום גם לחתול שלי לקרוא אותו, הייתי עושה את זה.















![רציחות האלפבית [מהדורת 2020]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers99/997982.jpg)


