לאחר שקראתי ספרים רבים של אגטה כריסטי, די התמכרתי אליהם. נהניתי מאד מכל ספר! עם זאת בספר הזה נתקלתי באנטישמיות שלה. בפעם הראשונה שראיתי סימנים אנטישמיים הייתה בספר- עשרה כושים קטנים, בתיאור אחת הדמויות היהודיות שהיה בעצם נוכל ורמאי. בחרתי להתעלם מזה, חשבתי אולי זה משהו חד פעמי, למרות שבפנים לא הרגשתי בנוח. בספר הנוכחי אי אפשר לטעות, אגטה כריסטי מתארת את היהודי כנוכל, ערמומי ועם אף עקום. לאחר שקראתי על הנושא באינטרנט הבנתי שיש עוד ספרים שבהם מופיעות דמויות של יהודים שהיא מתארת אותם ממש לפי הסטראוטיפ האנטישמי- היהודי המכוער והנכלולי. החלטתי לוותר לגמרי על הקריאה של הספרים שלה.

קראתי את הספר רק בגלל שזו ג'יי קיי רולינג והתאכזבתי ממש. הספר די מעניין אבל משום מה מלא ציניות, שליליות והרבה הרבה מילים גסות...לא ברור מדוע האישה שכתבה סדרה כל כך מרתקת, מצחיקה ועם הרבה עומק, כמו הארי פוטר, ובעקבות כך התעשרה כל כך, הפכה לאיזו ציניקנית מיואשת מהחיים ומהטוב שבאנשים, כי לא הייתה אף דמות חיובית שרואה את החיים באור חיובי בספר קריאת הקוקייה. ומרוב שהיא רצתה להראות שזה ספר למבוגרים נראה לי שהיא נסחפה עם הגסויות..כנראה רצתה שזה יראה כאילו גבר כתב את זה. לא ברור מה הייתה המטרה שלה. סיימתי את הספר כי באמת התעניינתי לדעת את הסוף אבל ממש לא רציתי להמשיך לספר הבא בסדרה. ככל הנראה היא השתמשה באיזה קסם או כישוף בספרי הארי פוטר כדי שהם יהיו כל כך טובים, או שבזבזה את כל הכישרון שלה בכתיבתם. כי אין שום קשר בין הרמה של הארי פוטר לספר ההזוי הזה. לא ממליצה בכלל..

לדעתי זה הספר הכי טוב של פילצ'ר. מדובר על צעירה אשר נפרדת ממשפחתה ונשארת לבדה באנגליה. הספר מתאר את החיים שלה לאורך התבגרותה, את הקשיים והדברים הטובים, האנשים שהיא פוגשת. הספר ארוך מאדד...החלק הראשון קצת מייגע ולא ברור ככ לאן העלילה מתקדמת, יש המון תיאורים, כל דמות (גם המשניות) מתוארת מא' עד ת', אופי, מראה, מחשבות..הכל. קצת יותר מידי אפילו. היו כמה רגעים שרציתי להפסיק לקרוא את הספר, אבל לא התייאשתי כי המליצו לי עליו מאד. החלק השני מרתק. ברקע מלחמת העולם השנייה, אך התיאורים לא כבדים ואין אווירה קשה ועצובה בספר. את החלק השני קראתי בכל רגע פנוי, לא יכולתי להפסיק! ג'ודית מתבגרת ולומדת לחיות כעצמאית ובונה את החיים שלה ולומדת את כוחותיה. ממליצה מאד לקרוא למרות שהוא ארוך מאד, לא להתייאש.

ספר חמוד מאד, אבל לא יותר מזה. אהבתי יותר את הסרט.

ספר טיפשי ורדוד להחריד..

ספר נפלא ממש! קראתי אותו בפעם הראשונה אחרי גיל 25 (!) ובכיתי.. מרגש, עם מסר ככ יפה ואמיתי, הלוואי שהיו עוד ספרים כאלה היום.

קראתי את התרגום הישן יותר ונהניתי ממש. הספר הכי טוב של ג'יין אוסטן.

אני לא מבינה איך אפשר לתת פחות מ5 כוכבים לכל אחד מהסדרה של הארי פוטר. את הראשון השני והשלישי קראתי בכיתה ח (לפני יותר מעשור) את השאר קראתי כאשר הם יצאו לאור. האהבה שלי לספרים אלה הייתה לא רגילה, המתח והתענוג מכל פרק..ככ שמחתי שהספר כזה עבה כאשר הוא יצא! עם זאת, אני חושבת שהייתי פחות מתלהבת אם הייתי מתחילה את הסדרה אחרי גיל 20. למרות שהיום אני יכולה לקרוא את הספרים שוב ועדיין ליהנות מאד, כיוון שנורא התחברתי לסדרה בתקופת התיכון.
כל הסדרה פשוט מדהימה אך לאחר גיל מסוים אתה רואה שיש הרבה דברים לא הגיוניים שבעבר לא שמת לב אליהם, ובמיוחד בספר וגם ברביעי.
ולמרות כל זה פשוט כיף לקרוא שוב ושוב..

כיוון שכל כך אהבתי את הקודמים קראתי גם את זה. הספר פחות טוב מהקודמים, אבל עדיין טוב. היו חסרים לי כל הדמויות מהספרים הקודמים- מרילה, דיאנה, השכנים, החווה הירוקה. זה קצת הרס כיוון שהדמויות החדשות לא הצליחו לכבוש כמו הקודמות.
עם זאת ספר טוב ונעים לקריאה, חיובי, מסיימים עם תחושה טובה.