ביקורת ספרותית על הנשף מאת אנה הופ
ספר בסדר

---

על הספר שמעתי בשבוע הספר, תוך כדי שיטוט ביריד של כיכר רבין בהדרכתה של נבט טכנאי, הנציגה של סנדיק ספרים( מקווה שאת שמחה שאני כותבת עליך) חיפשתי ספר שיעניין אותי, ויהיה בו ניחוח של פעם נבט הציעה לי את הספר, אז אמרתי שאנסה לאחר מכן אכתוב עליו ביקורת.הסיפור מגולל את סיפורם של מוסד של חולי נפש, אנה פיי חולת נפש נשלחת למוסד לא יודעת קרוא או כתוב, לעומת ג'ון שאיבד את ביתו בתאונה מצערת, שניהם מתחברים אחד עם השני, בנוסף מגיע הרופא הרודן למוסד צארל'ס פולר, שלושתם נפגשים בנשף חייבת לציין שההתחלה של הספר הייתה בהחלט מעניינת, אך באמצע פתאום משהו נורא שיעמם אותי, הדמויות מלכתחילה היו מעניינות ומרתקות הסיפור מאחוריהם, אך הוא לא החזיק אותי, לא משנה גם התרגום של סנדיק לספר, שהיה כתוב כיאות, הספר לקה בחסר, איני יודעת מדוע? אולי בגלל הרקע של המקום, המוסד הסגור ומקום המפגש הוא אולם הנשפים, שבהם הגברים והנשים נפגשים פעם ראשונה, הרגשתי שאני בסוג של סרט, או הזיה, משהו הרגיש לי שזה כמו סיפור שקראתי פעם, או התחושות שאפפו אותי כאשר קראתי את הספר האחרון של איאן מקיואן ''כפרה'' איני יודעת מדוע? סיימתי את הספר מהר, אני חושבת מרוב השעמום, והסיפור המייגע קצת התאכזבתי מהספר, ומהאופי הדמויות בספר, אבל למרות הכול אהבתי את הכריכה של הספר.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על הנשף