הספר חושף את מה שקורה מאחורי דלתות מוסד לרפי שכל בשם "שרסטון". אלה פיי, בחורה צעירה ופועלת מפעל, נשלחת אל המוסד לאחר ששברה חלון במפעל, וזאת בידיעה מוחלטת שהיא שפויה לחלוטין. במוסד, היא מתחילה להבין שמי שלא משחק על פי החוקים, מוצא עצמו מהר מאוד נעול במוסד לנצח.

ג'ון מליגן גם הוא נמצא בשרסטון כבר שנתיים תמימות, לאחר שנכנס לדיכאון בעקבות מות בתו. הוא חי מיום ליום באדישות מוחלטת, ומבלי לתהות מה עשו

#
"הנשף" הוא שם המריח מסיפור רומנטי. כי מה רומנטי בעינינו יותר מנשף? ובכן, לא שאין פה רומנטיקה, שהיא החלק היותר חלש ומופרך בסיפור, אבל יש פה הרבה יותר מרומנטיקה.

זה רומן היסטורי המתאר מוסד לחולי-נפש אי שם באיזור כפרי ביורקשייר, בשנת 1911. הגישה לחולי נפש במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 היתה תערובת של פחד וצדקנות כאשר המטרה היתה – ולא השתנתה מאז – ניסיון לשפר את התנהגותם של חולי הנפש ולה

עוד פנינה מבית תמיר סנדיק הנפלאים. ספר עצוב ונוגע ללב שאי אפשר להניח מהיד. ספר שממחיש את כוחה של האהבה בכל מקום ומצב. ממליצה בחום!
הסיפור מתרחש בשנת 1911 בבית חולים לחולי נפש שרסטון ביורקשייר.
הסופרת קיבלה השראה לסיפור מסבא-רבא-רבא שלה שהיה מטופל במוסד למשוגעים העניים של ווסט ריידינג ובהמשך נקרא בית חולים לחולי נפש עד שנסגר בשנת 2003. הוא היה אדם מדוכא שעבד קשה, אושפז ונפטר בגיל 56. את הספר כתבה

עלילת הסיפור מתרחשת בשנת 1911 בבריטניה, שהייתה אז אימפריה רצינית. תורתו של דרווין הייתה אז מאוד פופולרית, ותורת הגזע היא תולדה של התיאוריה הזאת, שגורסת כי החזק שורד והחלש נכחד. סברו המלומדים, אם החלש ממילא נכחד, ואנו רוצים להשביח את החזק, בואו נעזור לחלש להיעלם, למשל ע"י עיקור הגברים הבעיתיים.

רופא צעיר בשם צ'ארלס, נחוש להוכיח את עצמו, וגם חסיד נלהב של התנועה האיאוגנית (שקראה לעקר גברים חולי נפ

על הספר שמעתי בשבוע הספר, תוך כדי שיטוט ביריד של כיכר רבין בהדרכתה של נבט טכנאי, הנציגה של סנדיק ספרים( מקווה שאת שמחה שאני כותבת עליך) חיפשתי ספר שיעניין אותי, ויהיה בו ניחוח של פעם נבט הציעה לי את הספר, אז אמרתי שאנסה לאחר מכן אכתוב עליו ביקורת.הסיפור מגולל את סיפורם של מוסד של חולי נפש, <mark>אנה</mark> פיי חולת נפש נשלחת למוסד לא יודעת קרוא או כתוב, לעומת ג'ון שאיבד את ביתו בתאונה מצערת, ש

לאחר הרבה ביקורות טובות, חיכיתי להיות חלק מאלו שקראו את "הנשף".
אך כבר בעמוד 150 נטשתי, הרגשתי שאני סובלת, ניסיתי, אך הבנתי שזה בסדר, לעזוב באמצע.
הרגשתי שאני נשאבת לתוך הספר במובן הלא חיובי,כאילו סוגרים עליי, כמו הסיפור שהינו במוסד לחולי נפש......
יכול להיות שבעתיד אחזור לספר......

(עשוי להכיל ספויילרים בדמות אווירת הספר אך אני לא חושפת פרטים חשובים/ספויילרים על העלילה עצמה)

זה לא ספר קל אבל זה לגמרי ספר איכות.

הזמנים הם תחילת המאה ה-20 בממלכה הבריטית, המיקום הוא מוסד שרסטון, מקום לעניים, ל"משוגעים", ולאט לאט אנחנו מתוודעים לאלה פיי המפוחדת אך הנחושה, לג'ון מליגן הנפש השבורה, לד"ר צ'רלס פולר שבכלל רוצה להיות מוזיקאי ולשנות את העולם, לקלם צ'רץ שקצת שונה מהאחרים שם ולכל