ביקורת ספרותית על פתח גדול מלמטה מאת אסתר פלד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 בספטמבר, 2018
ע"י כרמליטה


ספרה של אסתר פלד "פתח גדול מלמטה" הוא ספר טוב, אמיץ ומאד יוצא דופן בנוף הספרותי שלנו.
מבחינתי, אין מחמאה גדולה יותר לספר מאשר ההחלטה לרכוש עותק ממנו, אחרי שקראתי עותק ספריה. רצוני שהוא ישכון על מדפי ספרייתי, לא כקישוט, אלא כטקסט שארצה לקרוא בו שוב, וחלקים ממנו - שוב ושוב.

אנחנו רגילים לסיפורי חניכה שמתחילים בגיל צעיר. כאן לפנינו סיפור חניכה של אישה שמתחיל בגיל מבוגר ובשל. תמצית החניכה כולה מובאת בפרולוג הנפלא.

שלב ההתבוננות – "אני מתבוננת החוצה. אני רואה: השחר עלה. מיד אחר כך אני מתקנת: האור – הוא יורד מן ההר אל העמק. השחר יורד על הארץ. הבהירות מתחילה מלמעלה".
האשה מגלה איזושהיא אמת חדשה. "השחר עלה" הוא טעות או אשליה, וכך גם הזוגיות שלה. כי "השחר יורד על הארץ, הבהירות מתחילה מלמעלה" - בניגוד ל"פתח גדול מלמטה" שהוא גם מה שאתם חושבים, וכל המיניות והתשוקה הכרוכים בו, אבל קודם כל החצאית, שנולדה מתוך התייחסות גברית לאישה.

שלב ההבנה: "אני מבינה: הסיפור הזה בא אל קיצו...תמיד משהו לא מסתדר ומישהו נהיה מאד עצוב, ואז זה נגמר. וגם אלה שנשארים יחד, גם אצלם לפי השמועה מאד עצוב..." במהלך הזמן הפכתי אני למושא תשוקתו, חד משמעית הוא אומר...אני לעומת זאת לא מוצאת את מקומי, אין לי מנוח, אני מושא תשוקה מרצד, נעלם וחוזר, קשה לאחיזה. באופן כללי אני מתקשה להיות מושא.. .של משהו של מישהו...אני מבקשת לזחול החוצה מהשוחה המשותפת שחפרנו..."

השלב האחרון: אני רואה: ...במהלך היום הוא מנסה אלי דבר אבל אני אינני. כיוון שאני מושא תשוקתו הוא רואה חזיונות. אני לא. כן, כל העניין הזה של התשוקה, אני מכבדת את זה, אחרי הכל זה מקור ההתהוות, מקור החיים, אישה, גבר, הציוד הזה שיש להם בין הרגליים. משם מתחיל הכל. ..אין דרך אחרת, האמנם אין דרך אחרת לבנות דבר לכיד ונושא משמעות....". הגבר עדיין רואה חזיונות – אשליות. האישה כבר הפנימה את הבנתה והיא במקום לגמרי אחר - בדרך להיות לבד.

זהו גם סיפור של כפירה. כפירה בתפיסה הרומנטית של זוגיות, שמוטמעת בחינוך הנשי מגיל צעיר. כפירה בהיות אישה וגם גופה מוגדרים דרך התייחסות גברית. כפירה בזוגיות שבה האישה היא מושא ועדיין נשלטת. כפירה ביחסי הגומלין בין הגבר לאישה, בהם עליה תמיד לשלם בגופה (וגם לתת לו "בית חם").

ומתוך כל הכפירות שהזכרתי, עולה בפרק האחרון הכפירה ב"העיקר שלא תהיי לבד". "למה שלא אהיה לבד? איזה מן עיקר זה?" (עמ' 123). ב"לבד" היא מוצאת את מקומה, מוצאת מנוחה לעצמה. היא נהנית ממנו, וגם נהנית להפגין את חוזקה. מצליחה לסדר מיני עניינים שאם הייתה בזוגיות הגבר היה מטפל בהם, ועליה היה לשלם בגופה מחיר בחזרה. לאחר ביקור במוסך היא אומרת "כי אני מהנאבקות. וכידוע, נשים אין להן הרבה כוח; הן נועדו להשקות גינות בעודן מפזמות במלבושים בהירים, ואחר כך לדבר בטלפון עם חברות. נשים הן יצורים ענוגים, כובע קש לראשן, שלא נועדו לקרבות, לא למוסכים. אבל זה לא תלוי בי. זה מה שקרה....." (עמ, 158)

הסופרת חופרת בנבכי היחסים והתשוקה המינית שבין הגבר לאישה. חפירתה חכמה, אמינה ומלאת תובנות. הרוח הנושבת מהספר היא רוח פמיניסטית נושאת מסר. הכתיבה מתובלת בהומור, ציניות, אירוניה, ואפילו בטיפה מרירות. יש בספר מן הפסיכולוגיה, מן הפילוסופיה ומן הבודהיזם (שמחוסר היכרות בוודאי לא ירדתי לעומקו). זרם התודעה זורם בקלילות והשפה מערבת מִשלבים גבוהים ונמוכים.

בחלקו האחרון של הספר האישה בוחרת לחדול מן החיפוש אחרי בן זוג, "הדבר הזה לא מוביל לשום מקום".
הבחירה לזנוח כל סוג של זוגיות ולחיות לבד, כביטוי לשחרור, היא לגיטימית ואמיצה. אכן, אין טעם בחיפוש אובססיבי אחר זוגיות. כל אישה בימינו אמורה להיות מסוגלת להיות עצמאית ולא תלויה בגבר. עם זאת ה"לבד" אינו בהכרח הפתרון היחיד או הקבוע לשחרורה של האישה. העמקת ההיכרות עם מהותה הנפשית והגופנית שלא ביחס לגבר, דווקא היא יכולה בסופו של דבר להצמיח זוגיות חדשה מסוג אחר. ואם לצאת לרגע מן התאוריה – אני רואה בסביבתי מקרי זוגיות מאוחרת שנבנו מתוך צמיחה מחודשת והם ממלאים שמחה ותקווה. זאת הסיבה העיקרית שלא הענקתי לספר את הכוכב החמישי. את 4.5 הכוכבים שלהם הוא ראוי עיגלתי לארבעה.

לסיכום: ספר שמזמין לצלול לתוך עצמךְ, ומשאיר שובל ארוך של הרהורים. אין ספק שילווה אותי עוד זמן רב.



32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
rea (לפני שבועיים)
כן כמו שכתבת ספר מעולה גם נדמה לי הסופרת זכתה בפרס על הספר אני באופן אישי מאוד אוהב לקרוא את הספרים של הוצאת בבל וגם את זה קראתי ואהבתי. וגם ספרים רבים של בבל קראתי והתחברתי אליהם. זו הוצאה לאור מאוד טובה.
סקאוט (לפני חודש)
אז בעצם שם הספר והכריכה משלימים זה את זה. יפה מאוד. כשבחנים אותם כמקשה אחת זה הגיוני לחלוטין אבל כשבוחנים רק על פי שם הספר עלולים לטעות. תודה רבה על ההסבר. לחלוטין הושקעה מלאכת מחשבת הן בכריכה והן בשם הספר.
כרמליטה (לפני חודש)
תודה סקאוט. הספר לא רק פילוסופי ומעורר מחשבה. הוא עוסק לא מעט גם במין, וזהו נושא שהוא לכשעצמו מעורר הרבה מחשבות.
אבל שם הספר "פתח גדול מלמטה", מכוון קודם כל אל החצאית כדוגמה להגדרת האישה באמצעות התייחסות לגבר.
גם זאת שלובשת חצאית מיני וגם הדתית הצנועה שהולכת בחצאית ארוכה עושות זאת מתוך התייחסות לגבר. הראשונה כדי למשוך את תשומת לבו לגופה, השניה כדי להסיט את מחשבותיו מגופה.
סקאוט (לפני חודש)
טוב, אני חייבת לומר ששם הספר מטעה לחלוטין. חשבתי מדובר בספר ארוטי אבל נכונה לי הפתעה! מסתבר שמדובר בספר פילוסופי מעורר מחשבה, כך ניתן להבין מהביקורת המקסימה שלך, כרמליטה, שמנוסחת היטב ונוגעת בנקודות הנכונות.

בדרך כלל מגיעים אל זוגיות מאוחרת בשלים יותר, מנוסים ובעיקר למודי סבל וטעויות עבר ולכן הזוגיות היא טובה יותר [לא כולן אבל חלקן] לרוב, עם השנים אנחנו נעשים מנוסים יותר ויותר.
כרמליטה (לפני חודשיים)
תודה חני.
אם תזכרי את הספר, אולי גם תקראי אותו.
אשמח לשמוע את דעתך.
כרמליטה (לפני חודשיים)
רותה -
דווקא משום שלא אהבת את הספר, הפירגון שלך מחמם עוד יותר את ליבי.

המון תודות
כרמליטה (לפני חודשיים)
תודה אדמה.
חוות דעתך על הספר מאד מסקרנת אותי.
מעניין כיצד גבר רואה את הספר הזה.
כרמליטה (לפני חודשיים)
תודה נעמי.
קודם אבהיר כי האשה היא בסוף שנות ה-50, אחרי נישואין, גירושין, בן זוג נוסף ופרידה. ילדיה כבר עזבו את הבית.
אני יכולה להבין את תגובתך מתוקף הדברים שכתבתי, שה"לבד" אינו הפתרון היחיד והקבוע להרגשת השחרור של האישה. אבל זו בחירה לגיטימית בהחלט, ויש נשים שהיא בהחלט מתאימה להן.
לעומתי, הסופרת וכמובן גיבורת הסיפור, שהיא השתקפותה, היו ממש ממש כועסות עליך. בעיניהן יש הרבה שמחה ושלווה ב"לבד".
חני (לפני חודשיים)
תודה על הסקירה היפה. אזכור את הספר.
רותה (לפני חודשיים)
אני לא אהבתי אותו בכלל, אבל הביקורת שלך מקסימה.
כרמליטה (לפני חודשיים)
בתיה -
המסע אל המסקנה תוך כדי ניתוח מעמד האישה מרתק.
שווה לך לקרוא.
כרמליטה (לפני חודשיים)
יעל, לי ופאלפי
תודה לכם על שמצאתם את סקירתי ראויה.
אדמה (לפני חודשיים)
יופי של סקירה, הספר ממתין אצלי לתורו, בזכות הסקירה שלך הוא עולה בסדר העדיפויות
כרמליטה (לפני חודשיים)
תודה רץ. כן, אבל בעיניי - לא רק.
תציץ גם בתגובתי למחשבות, שמבהירה את דברי.
כרמליטה (לפני חודשיים)
תודה מחשבות. ארבעה כוכבים - נדמה לי שהסברתי בפיסקה שלפני משפט הסיום.

על פניו, הבחירה לחיות לבד נראית כבחירה אישית של הסופרת ואין לי בעיה עם כך, וגם לא עם עידוד נשים להיות עצמאיות ולא לפחד מה"לבד". אבל, מכיוון שלאורך כל הספר יש בדבריה אמירות שאפשר לכנסן לכדי השקפה סדורה על מצב הנשים בכלל, התעורר בי חשש שאולי יש כאן אלמנט מטיפני של "שברו את הכלים ולא משחקים". כפי שציינתי, זאת לא האופציה היחידה בעיניי.
נעמי (לפני חודשיים)
ביקורת מעולה כרמליטה.
מסקנה עצובה יש לה.
בת-יה (לפני חודשיים)
הגעתי למסקנה הזאת כבר מזמן. טוב שנכתב על זה ספר -:)
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
ביקורת מענגת, כרמליטה.
לי יניני (לפני חודשיים)
מסכימה עם קודמיי כאן
yaelhar (לפני חודשיים)
מעניין.
רץ (לפני חודשיים)
יופי של סקירה, אהבתי את החניכה ההפוכה, אולי חשבון נפש שעיקרו כפירה כהשלמה עם חיים של טעויות והחלטות אמיצות נכונות .
מחשבות (לפני חודשיים)
יפה הסקירה שלך. למה רק ארבעה כוכבים?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ