הארי פוטר... וואו. אני יכולה לקרוא אותו שוב ושוב ושוב. לא נמאס אף פעם. רק שתדעו שיש אתר של הארי פוטר (באנגלית) אז לכל המעריצים:https://www.wizardingworld.com/ אפשר לבדוק באיזה בית אתה ומה הפטרונוס שלך! ( כל המעריצים מתרגשים, כל השונאים נאנחים...)

ועכשיו, לספר. אז עם הארי פוטר זה ככה- או שאתה מערץ ממש ממש שרוף, או שאתה ממש ממש שונא (אני יודעת שלא כולם ככה, אבל אני מדברת על הרוב המוחץ של העולם). אם עדיין לא הבנתם, אני מעריצה. ויש את מה. הספר הזה הוא פשוט עולם שלם קסום ומדויק שבו הקסם מתחבא מעבר לכל פינה. התיאורים של ג'יי קיי רולינג והדמויות שובות הלב הם כמו הרמוניה שמרכיבה יחד עולם אהוב ומקסים. פשוט חובה לקריאה. אז בואו נפרט קצת על הדמויות הכי חשובות. להלן, הארי, רון והרמיוני (אני מתנצלת מראש בפני כל האנשים שפירטו לפני על דמויות ומהם אני מעתיקה):

הארי: טוב, נכון, מסביב להארי יש טיפה יותר מדי התלהבות. אבל באמת שיש ממה להתלהב. הוא לא הדמות האהובה עליי, אבל הו באמת גריפינדורי בלב ובנפש. הוא אמיץ ואצילי, ותמיד מוכן לעמוד באתגרים שמוצבים לפניו. הוא קצת גאוותן ( גאוות גריפינדור, אתם יודעים) אבל סה"כ, הוא דמות טובה ומשמעותית.

רון: הוא אחד המצחיקים. לא הגיע לרמת פרד וג'ורג', אבל הוא סופר מצחיק. אני לא אביא ציטוטים, אבל מי שקרא- מבין ומי שלא- יבין. הוא קצת מפונק ( ספר 7 ) אבל אי אפשר להאשים אותו. נסו אתם לחיות בבית משפחת וויזלי עם האוכל של מולי וויזלי ולא להתפנק! בכל מקרה, הוא אחת הדמויות. ועוד ג'יי קיי רולינג רצתה להרוג אותו! סורי, רולינג, אבל אה אה אה! מזל שהתאפסה על עצמה בזמן.

הרמיוני: הרמיוני. הו, הרמיוני! הדמות הכי אהובה עליי ללא מתחרים! (מלבד לונה.) היא הגאונה הכי גאונה שקראתי בחיי! כל פעם שהיא מפגינה את חוכמתה ופותרת עוד פאזל, כולנו בועטים בעצמינו. בהוגוורטס לא צריך גוגל. יש אותה! היא גם גאונה חרשנית וגם פשוט מהממת (הודות לאמה ווטסון. תודה, אמה!) מצאתי בה את עצמי כל כך הרבה פעמים.

טוב, יש עוד שתי דמויות (בעצם שלוש, אבל פרד וג'ורג' ביחד) שהייתי חייבת לפרט עליהן. אז קבלו את פרד, ג'ורג' ולונה!

פרד וג'ורג': כל פעם מחדש הם הכי מצחיקים שיש. וחוץ מזה, הם גם גאונים! החנות שלהם ממש גאונית. פרד לא היה צריך ל... אוי! כמעט ספוילר. טוב, אז המבין יבין. אבל באמת, רולינג? למה?! ולהוריד לג'ורג' את ה... נו אתם יודעים מה (עוד פעם כמעט ספוילר)! טוב, אי אפשר להאשים אותך. זה היה חייב להיות מישהו.

לונה: המוזרות שלה כל כך מגניבה וטובה! גם בה מצאתי את עצמי. לונה, אני מצדיעה לך! אני בטוחה שהיא תוכיח שקיים שנורקק פחוס קרן. ויתושתושים. וכל שאר הדברים שאת מאמינה בהם ואין שום הוכחות לקיומן. וכמו שאבא שלך ( בערך ) אמר: כל דבר יכול להיות אמיתי אם עדיין לא הפריכו את קיומו!

אז הגענו לסוף הביקורת באורך הגלות שלי ( סליחה מכל מי שלא אוהב ביקורות ארוכות) ואני מקווה שלא עשיתי ספוילרים בטעות. תקראו!

וואו. פלא. זה אולי ישמע קיטשי, אבל זה ספר פלאי. לקרוא אותו שינה אצלי את החשיבה באופן משמעותי. העולם לא מושלם. ואולי הוא אפילו לא בדרך. אבל אפשר וצריך לקבל כל אחד, שבשבילו העולם אולי עעוד יותר לא מושלם. לצאת מהמעגל הפנימי שלי ולקבל גם את מי שלא בדיוק כמוני, ולא רק במראה. בסך הכל כולנו בני אדם. אולי יש לנו דעות שונות, ואולי לא כולנו מסתדרים ואולי יש חלקים שלא מקבלי אחרים, אבל באת שכולנו בני אדם. ולא שופטים בן אדם מהרגע הראשון שהוא פותח את הפה שלו. ולא שופטים בן אדם ברגעים של כעס ומשבר. ולא שופטים בן אדם לפי איך שהוא נראה או לפי המקום שממנו הוא בא. אפשר לשפוט בן אדם אחרי שמסתכלים קצת יותר עמוק, שחופרים מתחת לשטח. וגם אז אסור למהר להסיק מסקנות. תראו לאן הגענו, והכל מספר אחד- פלא, הספר הכי פלאי שקראתי.

הספר הזה באמת שלמות. ג'יי קיי רולינג היא בנאדם גאון. התיאורים, הדמויות, הכתיבה... כל דבר בספר הזה גורם לך להתאהב בו. התחברתי להרמיוני כל כך! היא חכמה, אמיצה, ופשוט מדהימה. יש לה חשיבה אדירה. ורון.... הספר גורם לצחוק, לבכות, לרעוד... כל השביעייה. באמת ששינה לי את החיים. גמעתי את כל הספרים אחד אחד, ועכשיו קראתי שוב. והכל מחדש. הצחוק, הבכי, הרעד. חברות שלי לא הבינו מה עובר עליי. זה לא רק לקרוא את הספר. זה להיכנס לעולם אחר. פשוט מדהים.

ספר טוב וכייפי. נהנתי לקרוא אותו. אהבתי במיוחד את קטעי המחברת של הרייט. היא חכמה ואמיצה, סקרנית ונחושה, וגם אני אוהבת סנדויץ' עגבניות! (אבל לא רק...) יש לה מלא דימיון. ספורט הוא יותר מדי ספורט לדעתי... אהבתי את הילד אם הגרביים הסגולים. סגול זה צבע מושלם, אבל גרביים סגולים הם די נדירים.לסיכום- ממש טוב! מומלץ בחום! בעיקר בחורף כיף לקרוא אותו.
נ.ב. זה קצת משגע שכתוב שם כף במקום כיף. חסר י'!

ספר מושלם. הוא גם מצחיק, גם קליל, גם כייפי. כיף לקרוא אותו בימים קרים, חמים, נעימים. תמיד כיף לקרוא אותו. אני ממש אוהבת את התיאורים. בואו נעבור על הדמויות.
קלמנטיין- מזכירה לי אותי. מתה עליה. ילדה מאוד (מאוד!) מבולגנת, אבל זה חלק ממה שהופך אותה לדמות כל כך טובה בעיני.
מרגרט- מפונקת. היא כל כך יותר מדי מסודרת. אני לא מבינה למה קלמנטיין חברה שלה. הם ממש לא מתאימות.
אח של קלמנטיין- קצת מעצבן ומאוד מצחיק שלא מזכירים את השם שלו אף פעם. ממש חמוד. אני אוהבת את הקטע שלו עם הרגליים.
בוריס מוריס דוריס נוריס- נחמד, אבל לא כל כך.
אוליב- חמודה. לא כזאת מיוחדת, בל היא נחמדת.

לסיכום- נפלא!

אוי וי. ספר פשוט כל כך גרוע! ניקי המעצבנת הזאת מתבכיינת כל עמוד, ועד שהיא עומדת על שלה בפני המרושעת המעצבנת היא כותבת ''אבל אמרתי את זה רק בתוך הראש שלי, ואף אחד לא שמע את זה חוץ ממני'' או משהו כזה. אי אפשר לכתוב ''חשבתי'' או ''אמרתי לעצמי''?! זה בזבוז של דיו. בעצם, כל הספר הזה הוא בזבוז של דיו ובזבוז של זמן. אם אתם רוצים ספר טוב וקליל תקראו קלריס בין, אוטוליין, קלמנטיין- אלו ספרים! אבל זה? הכי טוב שמגיע לו זה קריאה בשירותים. עדיף לקרוא את המאחורה של הקורנפלקס. או של השמפו. ומה יש לילדה הזאתי אם אומייגאד? זה ביטוי כל כך פרחי ומטופש. והיא סתם חושבת שהיא חנונית. לא נראה לי שהיא יודעת מה זה חנונית. ואם היא חנונית (והיא לא!) אז למה היא חייבת להגדיר את זה בתור משהו רע? ויש את הברנדון הזה שאוהב אותה והיא אותו והם פשוט לא שמים לב לזה! זה כל כך טיפשי. לסיכום- תחפשו את המגרסה. מהר.

אולי זה נשמע תינוקי או טיפשי אבל תסמכו עלי- זה ממש טוב! גם אני בהתחלה קראתי אותו רק בשביל לעשות טובה לחברה שלי, אבל פשוט לא האמנתי עד כמה הספר הזה מושלם! קראתי אותו, ופשוט הייתי חייבת את השני ,ואז את השלישי, ואז את הרביעי ובטח כבר הבנתם את הרעיון... בקיצור- תקראו אותו תכף ומיד!

וואו. פשוט וואו. הספר הזה מדהים! אני ממש אוהבת את הדמות של ליילה! אני מרגישה שהיא כמוני. בקיצור, תקראו! אני קראתי אותו ובסוף שלו אני הייתי כזה- ''למה אין לי את הספר השני?!'' ואני עדיין לא קראתי את השני!!! הספר הזה הוא מצחיק, מותח, מספק, וברגע שתתחילו לקרוא אותו, לא תוכלו להפסיק. אני רוצה לנצל גם את ההזדמנות הזאת ולהגיד לכל מי שקורא את הסוף בהתחלה- זה לא נקרא לקרוא! אם אתם קוראים ככה, עדיף שלא תקראו בכלל! די לקריאת ספרים מוטעית!

כמו כל הספרים של ריק ריירדן, גם הספר הזה ממש ממש טוב. אז כמו בכל הספרים האחרים, ישבתי איזה 3 שעות וקראתי אותו בלי הפסקה! הספרים של ריק ריירדן סופר טובים! הם מותחים, מרגשים, מצחיקים, ומזכירים לך למה אתה אוהב לקרוא. תקראו את כולם! (לפי הסדר, כן?) אני ממש אוהבת את הדמות של ליאו! פשוט אי אפשר שלא! הוא מצחיק ומגניב, ופשוט כיף לקרוא עליו. בכללי כיף לקרוא, לא ככה?