ביקורת ספרותית על יומני החנונית 1 - סיפורים מהחיים הלא-ממש מדהימים - יומני החנונית #1 מאת רייצ'ל רנה ראסל
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 במרץ, 2019
ע"י תותי פרוטי


אוי וי. ספר פשוט כל כך גרוע! ניקי המעצבנת הזאת מתבכיינת כל עמוד, ועד שהיא עומדת על שלה בפני המרושעת המעצבנת היא כותבת ''אבל אמרתי את זה רק בתוך הראש שלי, ואף אחד לא שמע את זה חוץ ממני'' או משהו כזה. אי אפשר לכתוב ''חשבתי'' או ''אמרתי לעצמי''?! זה בזבוז של דיו. בעצם, כל הספר הזה הוא בזבוז של דיו ובזבוז של זמן. אם אתם רוצים ספר טוב וקליל תקראו קלריס בין, אוטוליין, קלמנטיין- אלו ספרים! אבל זה? הכי טוב שמגיע לו זה קריאה בשירותים. עדיף לקרוא את המאחורה של הקורנפלקס. או של השמפו. ומה יש לילדה הזאתי אם אומייגאד? זה ביטוי כל כך פרחי ומטופש. והיא סתם חושבת שהיא חנונית. לא נראה לי שהיא יודעת מה זה חנונית. ואם היא חנונית (והיא לא!) אז למה היא חייבת להגדיר את זה בתור משהו רע? ויש את הברנדון הזה שאוהב אותה והיא אותו והם פשוט לא שמים לב לזה! זה כל כך טיפשי. לסיכום- תחפשו את המגרסה. מהר.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אביבל'ה (אתמול)
אני. כל. כך. מסכימהההה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ