ביקורת ספרותית על גם השמש היא כוכב מאת ניקולה יון
בזבוז של זמן

---

"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות." (אלברט איינשטיין)
אין לי אל מי לבא בטענות על ביזבוז הזמן חוץ מאל עצמי שנתתי צ'אנס לספר שני של סופרת שהספר הראשון שלה היה אכזבה גדולה.

בעוד הספר הקודם ("הכל, הכל") סבל קשות מחוסר אמינות ומחורים רבים בעלילה ,הפעם הסיפור באופן כללי יותר ריאלי אבל כל הסתעפות העלילה מאד לא אמינה (אין לי בעיה עם דברים לא מציאותיים ,זה היופי בספרות, אבל בבקשה שיהיה אמין)

הסיפור כולו מתרחש ביום אחד בניו-יורק ומעלה דווקא נושאים חשובים, בעיקר לנוער, כמו בחירות אישיות לעומת רצון ההורים, חיי מהגרים בארצות הברית ואהבה חוצת מגזרים.

שתי נקודות שקצת מצילות את המצב,
*כמו בספר הראשון גם כאן הגיבורה הראשית היא בחורה אפרו-אמריקאית .זה נובע מרצון וצורך מכוון של הסופרת שיהיו גיבורות כאלו שילדות יוכלו להזדהות איתן
*צורת הכתיבה המלאה במחשבות של דמויות משנה ודברים המופיעים בספר מפריעה לרצף ומעצבנת, מה שכן זה נותן לקורא אפשרות לקרא על דברים ש"מאחורי הקלעים"

» ביקורות נוספות של may
» ביקורות נוספות על גם השמש היא כוכב