“# זה עוד אחד מהספרים שנקנו בבולמוס מבצעי סוף השנה השווים, בלי להתעמק יותר מדי בתוכנם או באיכותם. חשבתי שזה יהיה עוד ספר אופנתי המתלונן על כך שאנשים דוחים (א)נשים שמנים(ות), מעדיפים יופי חיצוני על יופי פנימי, שבויים במידות גוף דרקוניות ובדיאטות אינסופיות, עד שהם רואים את האור... ובכן – טעיתי. הספר הזה הופך אפל ככל שמתקדמת הקריאה. הסיפור נע על (לפחות) שני צירים, שאינם ממש מתחברים. האחד עוסק באיש”

“מה זה להיות אישה? מה זה להיות שייכת לצד הנשים בעולם? שמתם לב פעם עד כמה אישה מוחפצת במרחב הציבורי? כל פרסומת שניה וכל חנות שלישית בקניון מכילות נשים. כלומר, גוף של נשים, ושלא נדבר על האנדרסטייטמנט של הפרסומות, על מה שלא אומרים בקול אבל הוא מניע את האדם לקנות, או להסתכל, או להרגיש רגש מסוים. הספר הזה הוא על נשים, על האופן בו אישה נתפסת בעיני הגברים, על האופן בו אישה אמורה להיראות, ואם היא לא נר”

“לתות יש בתוכה אישה נוספת בשם אלישה. תות שמנה מאד ואלישה רזה. תות לובשת שמלות רחובות ושחורות ולאלישה מחכה ארון מלא בבגדים יפים וצבעוניים. תות עובדת כמגיבה להודעות לאשה שהיא בכלל מישהי אחרת ואלישה תפצח בקריירה מרתקת. רק שיתנו לה כבר להתגלות. בין אלישה לעולם עומד בסך הכל ניתוח קיצור קיבה שתות צריכה לעשות ואז תות תעלם מהעולם ואלישה תזכה לחיים שמגיעים לה. תות והסיפור שלה מעניין ומעורר מחשבה”

“זהו ספר שלא נעים לקרוא אותו, אך חשוב לקרוא אותו. במרכז הסיפור אלישה או כפי שהיא מכונה מאז ומתמיד תות. תות היא בחורה גדולת ממדים, או שמא עדיף לומר שמנה? (יש על כך דיון שלם בספר). תות היא בחורה בודדה, פרט לפגישות של שוטרי משקל ולבית הקפה ממנו היא מבצעת את עבודתה ככתבת היא לא יוצאת לשום מקום והיא צפונה ומסוגרת בדירתה. כמו כן אין אנשים רבים שהיא בקשר איתם פרט לאמה ולחברתה מנהלת בית הקפה. תות שוקלת 13”

“# זה עוד אחד מהספרים שנקנו בבולמוס מבצעי סוף השנה השווים, בלי להתעמק יותר מדי בתוכנם או באיכותם. חשבתי שזה יהיה עוד ספר אופנתי המתלונן על כך שאנשים דוחים (א)נשים שמנים(ות), מעדיפים יופי חיצוני על יופי פנימי, שבויים במידות גוף דרקוניות ובדיאטות אינסופיות, עד שהם רואים את האור... ובכן – טעיתי. הספר הזה הופך אפל ככל שמתקדמת הקריאה. הסיפור נע על (לפחות) שני צירים, שאינם ממש מתחברים. האחד עוסק באיש”

“מה זה להיות אישה? מה זה להיות שייכת לצד הנשים בעולם? שמתם לב פעם עד כמה אישה מוחפצת במרחב הציבורי? כל פרסומת שניה וכל חנות שלישית בקניון מכילות נשים. כלומר, גוף של נשים, ושלא נדבר על האנדרסטייטמנט של הפרסומות, על מה שלא אומרים בקול אבל הוא מניע את האדם לקנות, או להסתכל, או להרגיש רגש מסוים. הספר הזה הוא על נשים, על האופן בו אישה נתפסת בעיני הגברים, על האופן בו אישה אמורה להיראות, ואם היא לא נר”

“לתות יש בתוכה אישה נוספת בשם אלישה. תות שמנה מאד ואלישה רזה. תות לובשת שמלות רחובות ושחורות ולאלישה מחכה ארון מלא בבגדים יפים וצבעוניים. תות עובדת כמגיבה להודעות לאשה שהיא בכלל מישהי אחרת ואלישה תפצח בקריירה מרתקת. רק שיתנו לה כבר להתגלות. בין אלישה לעולם עומד בסך הכל ניתוח קיצור קיבה שתות צריכה לעשות ואז תות תעלם מהעולם ואלישה תזכה לחיים שמגיעים לה. תות והסיפור שלה מעניין ומעורר מחשבה”

“זהו ספר שלא נעים לקרוא אותו, אך חשוב לקרוא אותו. במרכז הסיפור אלישה או כפי שהיא מכונה מאז ומתמיד תות. תות היא בחורה גדולת ממדים, או שמא עדיף לומר שמנה? (יש על כך דיון שלם בספר). תות היא בחורה בודדה, פרט לפגישות של שוטרי משקל ולבית הקפה ממנו היא מבצעת את עבודתה ככתבת היא לא יוצאת לשום מקום והיא צפונה ומסוגרת בדירתה. כמו כן אין אנשים רבים שהיא בקשר איתם פרט לאמה ולחברתה מנהלת בית הקפה. תות שוקלת 13”