ביקורת ספרותית על מבוך הרוחות - חלק ראשון - בית הקברות לספרים נשכחים #4 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר מעולה

---

כרגע סיימתי לקרא את כל הספרים שבסדרה המופלאה הזאת שמתחילה עם "צילה של הרוח" ונגמרת עם הספר הזה "מבוך הרוחות".
קודם כל אני מבהירה ומזהירה: אני סיימתי את "כל" הסדרה מכיוון שקראתי את הספר בספרדית, במהדורה בת 920 עמודים ובה יש את מבוך הרוחות במלואו. בעברית החליטו לחלק לשני חלקים. לכן לא נותר לי אלא לכתוב על שני החלקים יחדיו (בלי ספויילרים כמובן).
אז ככה: בספר הזה כמה חזיתות, ולכל חזית פרק שלם. יש לנו את פרמין וילדה שהציל במלחמת העולם השנייה, זאת דמות חדשה שלא הייתה בספרים הקודמים של הסדרה, קוראים לה אליסיה. הספר ממשיך עם עיסוקה של אליסיה כ - 20 שנה אחרי המלחמה. היא חוקרת את העלמותו של שר בכיר בממשלת פרנקו, ובתוך החקירה מתערבבת משפחת סמפרה.
כל הדמויות של כל הסדרה נקשרות אחת בשנייה: משפחת סמפרה, פרמין, השומר של בית הקברות לספרים נשכחים, אליסיה, המשטרה, היורש של פומרו, חוליאן קראך, דוד מרטין, ועוד דמויות מן העבר, בנוסך לדמויות החדשות.
העלילה מרתקת, אי אפשר להניח את הספר מהידיים. הכל נעשה בכתיבה יפהפיה, מותחת ומסתורית
עוד משהו: מ"האסיר משמיים" אני טיפה התאכזבתי. אבל זאת הייתה ירידה לצורך עלייה, והעלייה הזאת היא ענקית.
לסיכום: נהנתי מכל רגע, ממליצה בחום. כל מי שאהב את "צילה של הרוח" ו"משחק של מלאך" חייב לקרא את הספר הזה.

» ביקורות נוספות של דינהליס
» ביקורות נוספות על מבוך הרוחות - חלק ראשון - בית הקברות לספרים נשכחים #4