ביקורת ספרותית על יש לי שני לב מאת דפנה יצחקי

---

הכל זוגי בספר הזה. גם שני לב, וגם סיפור המסופר בשני קולות. הפרקים מסופרים מפי תמר ומפי יונתן. תמר היא אמא של יונתן בן השמונה וחצי.
הסיפור מתרחש בשבוע האחרון של חודש יוני, השבוע האחרון ללימודים, השבוע בו גל, החברה הכי טובה של יונתן עוברת דירה, והשבוע בו נסע אביו של יונתן לנסיעת עסקים באמסטרדם.זה גם שבוע בו פוגשת תמר מישהו מעברה, והסיפור זולג מדי פעם לתקופה של אז,ונותן לקורא הצצה למה היה קודם ואיך הגענו עד הלום.
מעניין לקרוא את הסיטואציות מבעד לעיניי בוגרת, ומבעד לעיניי הילד. יפה לראות על מה מתעכב הילד, ואיזו חשיבות יש לדברים מבעד לעייני האם.

הפרקים אותם יונתן מספר הם יפים ושובי לב, ושאפו לסופרת על זה. הרגשתי שאני באמת קוראת דברים שכתב ילד בכיתה ג'.

העלילה היא לא כזו שמתקדמת בצעדי ענק וגורמת ללב לדהור, אלא יותר כזו המתאפיינת בצעדים מדודים ורכים (ובכלל, המילה רכות משתלבת לי יופי בספר הזה) ונוגעת בנימים הכי רגישים בכל הנוגע ליחסי אם וילד.

עדין ורגיש.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על יש לי שני לב