ביקורת ספרותית על יש לי שני לב מאת דפנה יצחקי
ספר בסדר

---

ניכר שספר הביכורים של דפנה יצחקי נכתב מנבכי נפשה וליבה. על פניו הסיפור נדוש ומוכר.

אז מה הסיפור?

אהוב נעוריה מהעבר חוזר לחייה והיא כבר נשואה לישי ואמא ליונתן. העלילה מגוללת לקורא בשני קולות ומנקודות מבטם של תמר ויונתן.

תמר נישאה לשי האוהב והמפרגן. בגלל עבודתו הוא נאלץ לטוס תכופות לחו"ל ונעדר מחיק המשפחה.

יונתן-ילד בן שמונה וחצי, רגיש, חכם ומקסים.

תמר, נחשבה בעבר לתסריטאית מצליחה ואף למדה בלונדון. ששבה לארץ החלה לעבוד כתחקירנית, ונטשה את ייעודיה הלימודיים כקולנועית, עד כדי כך שהיא אפילו אפופה בספקות כאשר מציעים לה לצלם סרט.

כשתמר למדה בלונדון היא התאהבה בירון. צעיר ישראלי שנראה טוב ועטוף בכריזמה צברית. הרומן עימו היה אמור להוביל לנישואין, ואף הוצעו לה נישואין על ידי ירון. אבל, בבוקר בהיר אחד תמר מצאה פתק: "אני לא יודע למה הצעתי את זה. אני אוהב אותך אבל אני לא יכול."

ירון נעלם! האדמה בלעה אותו!

תמר, נפלה לשברון לב עד שהופיע שי שלף אותה מהמצולות והציע לה את הטבעת...

עשר שנים לאחר שירון נעלם מחייה של תמר, היא פוגשת אותו ברחוב .... "גבר גבוה בג'ינס ובחולצת טריקו מעתיק פרטים ממודעה שתלויה על עץ. גם בלי לראות את פניו, מבט חטוף לעברו מספיק כדי לגרום לה לקפוא. זה לא יכול להיות. אין לו שום סיבה להיות פה. הוא כבר שנים לא בארץ. בנה בן השמונה פוסע לצידה בשקט. הגבר לא מסתכל לצדדים, הוא ממשיך לכתוב. אם ימשיכו ללכת יוכלו לחלוף על פניו בלי שיקרה דבר. אבל תמר עוצרת." (מצוטט מהספר)

מכאן והלאה עולמה השגרתי והפשוט של תמר מתערער.... היא מבולבלת...

האם הקשר יחודש?
האם תמר תנטוש את משפחתה ותתעטף בזרועותיו של ירון?
נחשו...

דפנה נוגעת בנושא כמעט שגרתי, שגובל בסכנה מלופף בריגוש, ולכן אין ברומן הזה חידוש לקוראיו. מאידך גיסא, הייחודיות בספר מתבטאת בצורת העריכה וההתבטאויות השונות במלל. דבריה של תמר בגוף שלישי, מול דבריו של יונתן המגוללים בגוף ראשון.

יונתן מנהל מחברת ובה הוא כותב את חוויותיו. חוויה שמטלטלת אותו: חברתו הטובה - גל, עומדת לעזוב לעיר אחרת ובית ספר אחר. יש כאן הקבלה לחייה של אימו. גם אימו ננטשה בעבר...

הכתיבה של יונתן מתאימה לילד בגיל שמונה וחצי, וכוללת אף שגיאות כתיב שלעיתים מעלות חיוך אצל הקורא הבוגר.

הסיפור חולש על התמודדות רגשית של האם ובנה. העלילה אינה מותחת, או קצבית לדעתי, יש בה עדינות קריסטלית.

אחד הנושאים שצפים תוך כדי, למרות שלתמר יש אחים והורים היא בודדה, לעומת יונתן שהוא בן יחיד ובשבילו: "המשפחה" היא רק אימא ואבא.

העלילה נעה על פני תקופה קצרה: השבוע האחרון ללימודים בו יונתן מתבשר על כך שחברתו גל עובר לעיר אחרת, אביו טס לחו"ל, והמפגש המקרי עם ירון.

אהבתי את הפרקים שנכתבו על ידי יונתן והרגישות שדפנה יצחקי זרעה בדבריו. לעומת זאת, שי – בעלה, מקבל מקום מאוד שולי. שי עסוק בעצמו ולמעט חשדות וסצנות קנאה בקטנה דמותו שטוחה.

את דמותו של ירון לא אהבתי. משהו בדמותו של ירון לא התחבר אלי. חשבתי ביני לבין עצמי מה לא התחבר? עד לעת כתיבת סקירה זו לא הצלחתי להצביע על הגורם לכך.

שם הספר: "יש לי שני לב". זהו ציטוט מדברי יונתן לאימו בליווי הסבר למה ליונתן יש שני לב.

למרות הסיפור הנדוש בספרות ובקולנוע, דפנה יצחקי הגישה כאן יצירת ביכורים מיוחדת, המצליחה לגעת בעדינות ולחלחל אט לאט.

למה הדבר דומה? להבדל בין חביתה שמוגשת על צלחת ועשויה מביצה אחת, לחביתה שמוגשת עם תוספות: תבלינים, ירק, בצל, גבינה צהובה, פיטריות וכו... אז יש סיפור נדוש אבל מוגש אחרת...

קריאה נעימה.

לי יניני

כנרת, זמורה ביתן, פרוזה מקור, 255 עמודים, 2018

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על יש לי שני לב