ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 ביולי, 2018
ע"י גיקית
ע"י גיקית
במהלך הקריאה הרגשתי שאני עוברת את אותו התהליך שהקהל עובר ביחס לדבלה. בהתחלה חשתי חוסר סבלנות, לא אהבתי אף דמות ואפילו חשבתי לזנוח את הספר, אבל בהמשך ככל שהסיפור האישי של דבלה נפרס הרגשתי אמפטיה והזדהות איתו, כאילו גם אני הייתי בין אלו שנשארו מהקהל. בדיעבד זה כאילו הייתי אחת הדמויות בספר, ולכן דויד גרוסמן מבחינתי ראוי לכל התשבוחות. לא יכולה להגיד שנורא נהנתי לקרוא, אבל לא הייתי מוותרת. ספר מיוחד מאוד.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
