ביקורת ספרותית על החתולים של סבתא ריטה - איורים: סטיב סַדַוּפּטו מאת משה גוז
ספר מעולה

---

את הספר החתולים של ריטה קניתי בשבוע הספר בתל-אביב. באחד הדוכנים פנה אלי אדם מבוגר, תושב תל-אביב. סופר לא מוכר בשם משה גוז שמוציא את ספריו בהוצאה פרטית. את שני הספרים קניתי גם מתוך נימוס וגם מתוך רצון לעודד ולתת סיכוי לסופר לא מוכר. (זה מה שאני הייתי שמחה שיעשו עבורי אם אוציא ספר) אז כיאה להוצאה פרטית האיורים אכן מעובדים כנראה במחשב. הם חמודים אבל לא אמנותיים או ברמה של מאיירים כגון אביאל בסיל אבל הם צבעונים ושמחים. והתוכן? כתוב ברגישות ובחריזה. אכן אין פה אולי סיפור מקורי מאוד אבל יש פה נושא שחביב גם על ילדים וגם על מבוגרים: חתולים. ויש פה סיפור על חמלה, דאגה ואהבה לבעלי חיים.

כל אחד בחיינו בטח נתקל באדם שחובב חתולים בצורה ממש אקטיבית. בכל שכונה כמעט יש איש או אישה אשר מאמצים לחיקם את חתולי הרחוב העזובים ומאכילים אותם. החתולים של סבתא ריטה הוא סיפור אמיתי(לפי הסופר) על אישה מבוגרת ורגישה בשם ריטה שחייה סובבים סביב הטיפול בחתולים. היא מעניקה מזור ואהבה לכל חתול אותו היא פוגשת בדרכה. היא קוראת להם: " בואו בואו חתולים, יש תרופות גם לחולים" בסוף היום החתולים מכירים תודה ונפרדים מריטה בשיירה ובשירה: " אין כמו ריטה נהדרת, שעלינו היא שומרת. שיהיה לך ערב טוב, נתראה שוב בקרוב... מייאווווו......" זה סיפור על נתינה שנותנת חזרה שמחה לנפש המעניקה.

שמחה שנתתי צ'אנס לספר ולסופר. מומלץ לגלאי 3-6.

» ביקורות נוספות של Ayeletjon
» ביקורות נוספות על החתולים של סבתא ריטה - איורים: סטיב סַדַוּפּטו