ביקורת ספרותית על גברים במלכודת מאת ג'יימס דיקי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 ביוני, 2018
ע"י רץ


ספרים ישנים ככתובת על הקיר

לעתים אני ממש נלהב, לנבור בערמת ספרים ישנה, לחפש בתוכה ספרים מוכרים, שהם כסימני דרך דהויים לחיים שהיו, ספרים שקראתי, או אחרים שסרט ידוע נעשה על בסיסם. חלקם הותיר בי רושם גדול, בשל הבשורה שנשאו, או בגלל עצמת התיאור שלהם, שהייתה מטלטלת לאותה תקופה.

כך קרה לי באחרונה, כאשר נצבתי מול ערמת ספרים נושנה, ספרים מלפני ארבעים ושלושים שנה, שפינה איש מבוגר, למדף ההחלפה של הקאנטרי בו אני חבר. בלט מתוכה הספר, גברים במלכודת, של ג'יימס דיקי, אותו לא קראתי, אך את הסרט ראיתי, והוא הותיר בי רושם רב לאלימות הקיצונית שבו, כמו סרטו של סטנלי קובריק התפוז המכני, באופן בו הוא חושף אלימות אנושית, כחלק מהטבע האנושי, כאמירה המנסה להציב בפנינו מראה, דעו האדם נושא בתוכו פוטנציאל אלימות. לעיתים היא תפרוץ ללא סיבה מובנת, באופן שיותיר אתכם מופתעים והמומים. כשיצא התפוז המכני לאקרנים, הבטנו בסרט במשיכה אפלה, אך טענו כי זה לא יקרה במחזותינו. מאז התפקחנו ונוכחנו שבשורת הסרט, אלימות אכזרית ויוצאת דופן לעתים ללא סיבה, הפכה לחלק מהנוף שלנו.

כעת באו ונצא למסע, בעקבות ארבע גברים עירוניים, המחפשים הרפתקה לסוף שבוע בשייט קנו, במורד נחל פראי, נסתר מאנשים, שעוד רגע יעלם ויוצף בפרויקט בניית סכר במורדות הנהר.

ארבע הגברים שייכים למעמד הבינוני, כאלה שחייהם מתנהלים בשגרה, לעתים הם מחפשים לשבור את השגרה המעיקה, כמו יציאת חברים ישראלים לשרות מילואים. הם בטוחים שהם יוצאים למחזות הטבע ליהנות מפינת פרא שעוד רגע תעלם על ידי האדם המשנה את הנוף.

הם ארבע אנשים שלכול אחד מהם, מוטיבציה אחרת לגבי המסע אליו הם יוצאים: לואיס הוא המנהיג הבלתי מעורער, כריזמטי המאמין בהישרדות כהתנהגות שתעזור לשרוד אפוקליפסה עתידית. האחרים נגררים אחרי מנהגתו הכריזמטית, שיש בה לא מעט אלמנטים מאצ'ואיסטיים.

הם משתמשים בקשת וקנו, אותם כלים שימשו את האינדיאנים שאת מורשתם הלבנים מחקו. האם שימוש בכלי תרבות שחייה בהרמוניה עם הטבע, מהווה ערובה ליכולת השתלבות בטבע, או שהיא ביטוי לשטחיות וחוסר הבנה ליחסי הכוחות בין האדם לטבע, יחסים שיבואו לביטוי במאבק הישרדות מול כוחות הלא מרוסנים של הנהר המפותל שהוא בעצם אחד מגיבורי העלילה.

הספר עוסק בתושבים בפרפריה, החיים בשוליים, לחלקם עיוותים גופניים. האם מדובר בהזנחה רפואית, או בגנטיקה של נשואי קרובים, הבדלים המביאים לשוני קיצוני בין החברים הבאים לרגע, לבין תושבי הספר, מצב היוצר מתח באוויר, ההולך וגואה ומקנה אווירת מותחן פסיכולוגי לספר.

אחד משיאי העלילה, הוא דו קרב מוזיקאלי, בין נגן בבנג'ו כפרי, לדרו נגן הגיטרה מקרב החבורה, אקורד הפתיחה למאבק בין המקומיים לאורחים, כאקדח המונח על השולחן במערכה הראשונה.

בהדרגה המסע יוצא משליטה, מול איתני הטבע, והמקומיים המנסים לפגוע באורחים, מאבק שיהפוך להישרדות החבורה, בו כל אחד יגיב באורח שונה. הם יחשפו לאכזריות שתגיח באופן מפתיע. מה גורם לבני אדם בסביבת טבע שלו להיגרר למאבקי אלימות והישרדות קיצוניים, איך כל אחד מהם יגיב, ומה הלקח שכל אחד מהשורדים ילמד בסופו של המסע?

המסע בנהר הולך וגועש, נותן לי תחושה שאני בתוך העלילה, שומע את האזהרות והרמזים המצבעים על סכנה בהתגרות מול הטבע ובסביבה הלא מוכרת, ואת ההחלטה להיות מאצ'ואיסטי, או לא לסרב לקחת חלק בהרפתקה המפוקפקת. ומעל הכל בולטת מנהיגות חסרת אחריות, המציגה מצג שווא, כמי שהוא בר סמכא למסעות באשדות גועשים ובסביבה עוינת.

תיאורי הטבע, של המים ההופכים לכוח אכזר, סוחפים, מצמררים ונותנים תחושת אסון מתהווה:

"הקול הלך והשתנה, נעשה עמוק יותר ובהול יותר ותקיף יותר.(107)...הקול זינק אל על בן -רגע. הייתה בו נימה של קצף , צרידות, של ייאוש". (162)

"היינו כמתעופפים במורד זרם תת קרקעי שתקרתו נקרעה מעליו. (107) ...הזרם אחז בנו נסחפנו אל הסלעים". (162)

אפילוג

לפני כחודש וחצי, בבוקר יום שישי צלצלו אלי ממקום עבודתי. יש לך עובדת שאיבדה את נכדתה באסון השיטפון בערבה. תתקשר אליה בבקשה, תברר איך אנחנו יכולים לסייע ...
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 5 חודשים)
אלזה, תודה.
רץ (לפני 5 חודשים)
אברהם - תודה, אני זוכר את הסרט, וכנער הוא כל כך היה יפה בעיני, משום שפיתולי הנהר חברו למרד הגועש. כך זה שספרים ישנים מחברים אותנו לתמונות העבר שלנו.
אלזה (לפני 5 חודשים)
זוכרת את הסרט הקשה ועם זאת זוכרת בחיבה את הדו קרב המוזיקלי הנהדר. יופי של ביקורת
אברהם א (לפני 5 חודשים)
איזה יופי.
הביקורת הנהדרת הזו ובעיקר המאבק נגד איתני הטבע בנהר,
החזירה אותי 50 שנה אחורנית אל זיכרון עמום מהסרט יאנג-צה הגועש
(חלוקי הנחל) עם סטיב מקווין הנפלא, המוצב בספינת המלחמה ומאבקו מול מספר סינים, בעיצומה של המהפכה בסין.
את הסרט ראיתי בסינרמה (ככל שזכור לי בשיטת ה"סינרמה").
תודה לך על ביקורת נהדרת, ועל רסיסי זיכרון עמומים.
רץ (לפני 5 חודשים)
עמיחי - ספר ישן, חייב בלעמוד במבחן שספר חדש לעולם לא יעמוד. ספר ישן מחבר אותי לחיי שהיו.
רץ (לפני 5 חודשים)
בנצי - תודה, אכן סרט קשה, אך בלתי נשכח.
רץ (לפני 5 חודשים)
לי -תודה
רץ (לפני 5 חודשים)
חני - חבל שזה קרה במכינות, אבל דווקא שם הייתי מצפה לאחריות, לשיקול דעת, וזה לא קרה.
רץ (לפני 5 חודשים)
אירית - תודה, המציאות עולה על דמיון, ואני אגיד דבר שירגיז, כששרתתי כחייל מילואים בשטחים, נוכחתי לדעת שיש אנשים, שרק תיתן להם הזדמנות, והאלימות החבויה בנפשם תפרוץ את שכבת התרבות הדקיקה.
עמיחי (לפני 5 חודשים)
תודה רבה. נשמע מעניין מאד.

אפרופו ספרים ישנים - חבר טוב אמר לי פעם כי בשבילו ספר "חדש" הוא ספר שהוא עדיין לא קרא.
בנצי גורן (לפני 5 חודשים)
תודה רץ. כתבת נפלא. סרט בלתי נשכח.
לי יניני (לפני 5 חודשים)
רץ איזה יופי כתבת. הסרט אכן קשה. הסקירה שלך מרתקת. אהבתי
חני (לפני 5 חודשים)
יפה כתבת! לגבי האפילוג, זה משפיע עדיין על כל המכינות
כמו משהו שמעיב שקשה להכיל אותו גם למדריכים וגם לנער הנפלא הזה שמרכיב את המכינות.
אירית (לפני 5 חודשים)
"דעו האדם נושא בתוכו פוטנציאל אלימות. לעתים היא תפרוץ ללא סיבה מובנת, באופן שיותיר אתכם מופתעים והמומים..."
ועל כך אימי ז"ל הייתה אומרת (לאחר שהיא כבר חצתה בשנים רבות את גיל הגבורות)
"מעניין, ואני חשבתי, שכבר שום דבר בגילי המופלג לא יפתיע אותי, והינה, אני מוצאת את עצמי מופתעת כל יום מחדש..."
המציאות עולה על כל דימיון ...
סקירה מרתקת.
יום נפלא. ותודה .
רץ (לפני 5 חודשים)
מחשבות - תודה, אכן זהו אחד משאיו היפים והקצביים של הספר והסרט.
רץ (לפני 5 חודשים)
הסרט קשה במיוחד, הספר קשה אך הוא פחות פלסטי, יש בו תבונות מאוד מענינות לטבע האדם ולטבע. באשר לטרגדיה הנוכחית, בני אדם לא תמיד לומדים.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
הדו-קרב המוזיקלי הוא אחד משיאי הסרט ושיאי הקולנוע.
שונרא החתול (לפני 5 חודשים)
עוררת געגועים לסרט. אולי אנסה את הספר.
האפילוג כל כך עצוב. טרגדיה נוראית. היום שמעתי שמכינת בני ציון תיסגר בסוף השנה למשך שנה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ