ביקורת ספרותית על לטענת גרייס‏ (עטיפת הסרט) מאת מרגרט אטווד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 ביוני, 2018
ע"י yaelhar


#
ב-1843 נרצחו בקנדה חוואי אמיד וסוכנת ביתו שהיתה גם המאהבת שלו. שני משרתים הואשמו ברציחות. מק'דרמוט, פועל זועף ולא יותר מדי חכם, וגרייס משרתת בת 16, שמניעיה כמו אשמתה לא ברורים. הוא הורשע והוצא להורג, היא הורשעה ועונשה הומתק למאסר עולם. הסיפור היכה גלים אך נשאר בגדר תעלומה, גרר סיפורים וסיפורים שכנגד, חלקם מומצאים, חלקם מופרכים חלקם שקרים.

אנשים הטילו ספק באשמתה של גרייס. מק'דרמוט נראה והתנהג כרוצח. אבל גרייס היתה צעירה מאד, יפה מאד והתפקיד שמילאה ברצח, אם בכלל, לא היה "עם דם על הידיים". אטווד טווה סיפור בדיוני מבוסס על תחקיר היסטורי מפורט וקפדני. ומביאה סיפור מרתק, המנסה להתחקות אחר המתרחש בנפשה של גרייס. ועוסק באשמה וחפות, בדימויים הגורמים לאנשים להאמין שאדם חף מפשע או אשם, בתשוקה, פתוי והדחה לדבר עבירה.

קשה מאד היה להיות אשה באותם ימים וקשה שבעתיים היה להיות משרתת. היא היתה האחראית על שמה הטוב, שאם הוטל בו רבב, אפילו בגלל רכילות שקרית, היא שילמה את המחיר. אם הרתה - פוטרה ללא המלצות וללא סיכוי למצוא עבודה, גם אם (במיוחד) הגבר היה אחד מאלה ששירתה, או שכפה עצמו עליה. היות ונערות צעירות מאד – כמעט ילדות – נשכרו לעבודה כמשרתות כדי לעזור בפרנסת משפחתן, היה סביר שייתקלו בהטרדה מינית ואף באונס. הדאגה הזו הפכה את עבודת המשרתת למסוכנת למרות שמשרתות לא טיפסו על פיגומים ולא הפעילו עגורנים.
היומיום סיפק מעט מאד שעשועים. המשרתת עבדה שישה וחצי ימים בשבוע וקבלה חצי יום (ראשון) חופשי כדי ללכת לכנסייה. שם שמעה תערובת של דת, אמונות טפלות והפחדות, שהיו המזון הרוחני המקובל באותה עת, והבידור היחיד למעמד הזה. תחשבו על התערובת הזו - עבודת פרך סיזיפית, חירות אישית מועטה עד בלתי קיימת וה"חופש" היחיד הוא לשבת על ספסל בכנסייה ולהאזין לפרשנות שהופכת את כל אלה לרצויים בעיני האל.

קראתי מזמן את "סיפורה של אגנס" המרתק, סיפור כמעט זהה שקרה ב-1823 (כמעט באותו זמן) באיסלנד. גם שם ניסתה הסופרת לספק הסברים לפשע לא מוסבר, גם שם חקרה את הרקע למעשה ובשני המקרים אנחנו נותרים עם ספרים מעוררי-מחשבה העוסקים בפשיעה על רקע נפשי המראה איך לחץ נפשי העובר את המסה הקריטית עלול להביא לתוצאות מחרידות.
לא קראתי את "שיר ענוג" אבל אני מתרשמת שאפשר להוסיף אותו – תוצר המאה ה-21 - לשני הספרים מהמאה ה-19 שהזכרתי. מה שאנחנו לא מבינים עד הסוף, אולי חוששים לבדוק לעומק, הגורם למעשה מחריד בלתי נתפס - נותר בעינו גם במאה הנאורה שלנו.

הספר כתוב מצויין, מאפשר לקורא להיחשף לסיפור בקצב הנכון. נשים חסרות אונים, שעצמיותן דוכאה, שאין מוצא לרגשותיהן, שכמה שלא תהפוך בסיכוייהן רק בדמיונן יצליחו להיחלץ מהמקום בו נסיבותיהן שמו אותן, יכולות באמצעות מעשה מחריד לזכות בהגשמה עצמית קצרת ימים, שאולי אפילו במפלצתיותה היא טובה יותר מהעליבות וחוסר החשיבות של חייהן בפועל.
אה, ועדיף להן להיות יפות....
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 4 חודשים)
רב תודות, אושר!
לא מכירה את הסדרה הזו.
אושר (לפני 4 חודשים)
הסדרה שעשו על הספר הNetflix לא משתווה לסקירה המרתקת שלך.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
הוא צדק. למרות ההתקדמות לכאורה רוב הנשים בעולם - לא החלק הקטן המצטופף בעולם המערבי המתכווץ - עדיין משועבדות לתפיסות ההופכות אותן לרכוש.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
סקירה מעניינת. פעם ג'ון לנון אמר "Woman is the nigger of the world"
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 חודשים)
כשאכתוב עליו סקירה, תגלי.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, טופי
נכון. לא הזכרתי את זה אבל לפי הסיפור מקומה של שמיכת הטלאים היה ייחודי וחשוב מאד. הפלא ופלא...
טופי (לפני 4 חודשים)
ביקורת מעניינת, ובאותה הזדמנות גם למדנו משהו על שמיכות טלאים...
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, חני
זה לא ספר פמיניסטי. זה ספר שעוסק במה שקורה בנפש של נשים ושל גברים. הוא בהחלט מעניין וגורם לך לחשוב.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
אירית, תודה רבה.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, סנטו.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, קורא כרוני.
הספר בהחלט נהדר, אבל גרייס לא הוצאה להורג. עונשה הומתק למאסר עולם (עד כמה שזה יותר מתוק מהוצאה להורג...) והיא קיבלה חנינה אחרי כ-30 שנה בכלא.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
חן חן, מסמר עקרב
המחמאה הזו היא בהחלט אילן גבוה ביותר (-:
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, כרמליטה
"סיפורה של אגנס" מעניין ומומלץ.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
אפרתי תודה רבה.
חני (לפני 4 חודשים)
כן מה שטרטל וגם מה שאייל וגם מחשבות. אטווד גם לא הכוס תה שלי ואם סנטו אמר וגם את אז אולי שווה. כי זה באמת נשמע ספר פמניסטי ויפה.
אתמול הייתי באחת מחנויות הספרים
ומרוב הפיתויים לרכוש הכל יצאתי בלי כלום
עד שאסדר לי רשימת פיתויים ראוייה.
תודה יעל על סקירה יפה.
אירית (לפני 4 חודשים)
כתבת נפלא. כרגיל .
סוף שבוע נעים ותודה .
סנטו (לפני 4 חודשים)
הספר הטוב ביותר של אטווד. אם לקרוא רק אחד שלה.. זה הספר.
קורא כרוני (לפני 4 חודשים)
סיפורה של אגנס ספר יוצא מן הכלל. ספר נהדר, שמצליח לתת אנושיות והכלה לדמות שנואה שהומתה בצו בית משפט.
מסמר עקרב (לפני 4 חודשים)
מה שטרטלאב כתב, וזו לא הפרזה כי אם לשון המעטה.
כרמליטה (לפני 4 חודשים)
תודה יעל . ביקורת נהדרת לספר מצויין.
אבדוק גם את "סיפורה של אגנס".
"שיר ענוג" נמצא ברשימה. מחכה לרגע שיהיה לי אומץ לקרוא אותו.
אפרתי (לפני 4 חודשים)
מרתק.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
רב תודות, זשל"ב
הספר אינו ספר מתח וגם לא פמיניסטי. הוא רומן היסטורי המנסה להיכנס לאחר מעשה לראשה של מי שאולי עשתה מעשה מפלצתי.

איזה ספר אתה קורא?
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
אטווד היא סופרת מגוונת מאד, לדעתי.יש לה ספרים על גבול הפנטזיה (המתנקש העיוור, מזרן האבן) יש לה דיסטופיות (אני קראתי את "מעשה השפחה" ופשוט נבהלתי)
הספר הזה הוא רומן היסטורי, בנוי על אירוע אמיתי ועם הקפדה לגבי הפרטים ההיסטוריים. אבל הוא הרבה מעבר לזה.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
תודה רבה, ברברה
אכן, שתיקה היתה מומלצת לנשים, שדעתן, כמו שכולם יודעים, קלה...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 חודשים)
ביקורת נהדרת. נשמע כמו ספר מתח פמיניסטי... אחפש ואקרא כמה מספריה מתישהו

פסקת הפתיחה, בסגון שלה, הזכירה לי ספר שאני קורא עכשיו.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
יעל, כמעט השתכנעתי לקרוא את אטווד, שהיא לא כוס התה שלי, בא צב השעה ונתן מכת מוות כנגד.
ברברה (לפני 4 חודשים)
כמו שזמרת גדולה אמרה פעם- "בחורה מבית טוב צריך להיות יפה ולשתוק הרבה".
מסקרן אותי ממש לדעת מה תחשבי על "שיר ענוג" שהצליח לזעזע אותי בפשטות שלו.
יפה כתבת :)
yaelhar (לפני 4 חודשים)
חן חן, צב השעה!
כמה אני אוהבת הפרזות מהסוג הזה... תודה.
צב השעה (לפני 4 חודשים)
לדעתי את כותבת הרבה הרבה יותר יפה מאטווד.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ