בתור אחד שקורא בדרך כלל ספרי נוער החלטתי לשנות בעיקר כי קצת מאסתי בתדמית החוזרת של הדמות הראשית האמיצה שנתקלת בבעיה ובסוף הכל מסתדר לה.
בספר הזה קיבלתי בדיוק ההפך, הספר הזה מאוד מעניין וסוחף.
מה שהכי אהבתי בספר זה את הרעיון שהגיבור הראשי מי שאני תמיד חשבתי שהוא הכי אמיץ והכי חזק התגלה שלא.
כמובן שלא כל כך אהבתי את אמיר כלומר מי כן? שחסן נמצא לידו ואחרי כל הדברים שפישל והדברים שעשה...או שלא עשה.
אבל זה היופי פה לא? כלומר מי אמר שהגיבור הוא תמיד חייב להיות כזה אמיץ והרואי אמיר היה בן אדם נכון לא מושלם פחדן ולפעמים גם חתיכת מניאק אבל זה מה שכל כך אהבתי בספר שהוא הראה לנו (לי לפחות) לראשונה, דמות שהיא גם מפחדת ולא כזאת מושלמת.
הספר הוא ספר מאוד חזק וסוחף לא לקח לי הרבה זמן לקרוא אותו ועדיין אני מרגיש שקראתי לפחות פי 3 מהעמודים.
לא תתחרטו ואל תפחדו לתת לרגשות שלכם לזרום בקריאת הספר. זה מה שהופך את זה למהנה:)













