ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 במאי, 2018
ע"י tuvia
ע"י tuvia
חברים שהם קוראים נאמנים שלי בודאי מכירים קצת לפחות את ה״רומן״ שהיה לי עם לימודי ההיסטוריה באוניברסיטת חיפה. לאחר שסיימתי את שרותי הצבאי התחלתי ללמוד היסטוריה כללית ומזה״ת.
במסגרת לימודי ההיסטוריה שנה א׳ היתה מחולקת לשיעור והרצאה בהיסטוריה עתיקה ( יוון ורומא), ימי הביניים ועד לרפורמציה, והעת החדשה.
בלימודי העת העתיקה ההרצאות היו על יוון העתיקה והשיעורים היו על הרפובליקה הרומית. כמו שכבר סיפרתי לפני כן באחת הביקורות, הלימודים היו כישלון חרוץ וממש לא הייתי תלמיד טוב וזאת בהערכה סובייקטיבית. כשהסתיימה השנה ניערתי מעלי את האוניברסיטה ויצאתי לסיבוב בעולם שעדיין לא הסתיים.
את לימודיי האקדמיים המשכתי שנים רבות לאחר מכן באונברסיטה הפתוחה בלימודי מדעי המדינה והיסטוריה כללית ויהודית.
אחד הקורסים המעניינים באו״פ היה מבוא ליחסים בינ״ל. מטרת הקורס הזה היתה להקנות כיילים מדעיים לניתוח בעיות וסוגיות ביחסים בין לאומיים.
אני מבקש בביקורת הזאת לנסות להלביש תאוריה מיחסים בין לאומיים על הספר רוביקון של טום הולנד.
אינני יודע אם נעשתה פה באתר ביקורת ( על נושא היסטורי עתיק) שמערבת תאוריה שבלונית ( בעל מסגרת קבועה), שמולבשת על תקופה מההיסטוריה העתיקה , ובמקרה זה ההיסטוריה של הרפובליקה הרומית , עלייתה ונפילתה, זאת אומרת עד לרצח יוליוס קיסר.
הכוונה שלי היא לבחון את הספר על פי רמת הניתוח של המערכת הפוליטית של רומא ולהבין כיצד הולנד מלביש את רמת הניתוח - שהיא לדעתי רמת ההנהגה, מנהיגות, והיחסים הבילטרליים בין המנהיג לסנאט הרומי שהיה הראשות המחוקקת והבוחרת של המנהיגות העליונה.
ובכן, הולנד מצליח להסביר בפשטות, ובעיניין רב לקורא את רמת המנהיגות- המנהיג- רמת קבלת ההחלטות- סנאט , ורמת הרובד העליון בחברה הרומית- הפטריקים, ומערכת היחסים במשולש האהבה הזה.
רב ההיסטוריונים ניגשים לבדוק ולנתח מערכות בין לאומיות על פי רמות ניתוח אחדות: רמת מקבלי ההחלטות - מנהיגות, מנהיג ואלה היועצים להם. רמת החברה - הרובדים שמרכיבים אותה , ובמקרה שלנו הרובד העליון- הפטריקים הרובד האמצעי - הפלבאים ורמת הרובד התחתון- העבדים והעבדים המשוחררים.
הולנד לא חופר לעומק בהתייחסותו לשני הרבדים התחתונים אלא אם הם היו קשורים לארועים מיוחדים, מרד ספרטקוס לדוגמה . עיקר הניתוח הוא על קבלת ההחלטות של המנהיגים וכיצד הם הגיעו אליהם- זאת אומרת מה היו ההקשרים הפוליטיים- כלכליים- והסיבות להפעלת הצבא במקרים מסויימים.
הספר כתוב היטב ולדעתי הוא מבקר היטב את משחק הכוחות בכל רמה ורמה ובכך. הוא מעניק לספר ברק וערך מוסף בניתוח החומר העומד לרשותו.
אהבתי מאוד וממליץ עליו בחום.
טוביה
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
חגית, תודה רבה על התיקון. אני גם אוהב את תולדות האומנות ובמיוחד את תקופת הרנסנס
|
|
חגית
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
טוביה,
אני מורה לתולדות האמנות ולא מורה להיסטוריה. אך, כפי שאני תמיד אומרת לתלמידיי- באמנות יש היסטוריה, דת, פוליטיקה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ספרות ומה לא. |
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
השם הוא פאלפ פיקשן. מעניין בכמה טעויות אפשר לכתוב את השם הזה. עשרות.
|
|
tuvia
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
לכל החברים שלום ותודה.
בתיה,
תקופת ההגמוניה הרומית נשענה באופן חלקי על התרבות היוונית. כל מערכת האמונה של הרומאים היה שווה כמעט לחלוטין למערכת האמונה הרומאית. הפילוסופים היוניים היו סטארים ומאוד מבוקשים על ידי האליטה מורים יונים היו מאוד מבוקשים ובמערכת החינוך הרומית היוונים מילאו מקום חשובהדמוקרטיה של הערים היווניות היתה מודל לרומאים ומושלים רומאים שאפו לקבל את תפקידי המושלים בפרובינציות היווניות. חני ופולי- פיקשיין,התקופה הרומית היתה מרתקת מאוד ולו רק בגלל הקשר הקשה בין היהודים לרומאים ולסבל העצום שהושיתו הרומאים על יהודה והקהילות היהודיות באזור. תודה לכולכן, טוביה |
|
חני
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
רומא תמיד מרתקת אותי...
יופי של סקירה.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מרתקת.
היהיסטוריה של רומא תמיד סיקרנה אותי, מכיוון שאיכשהו פחות התמקדתי בה. אבל אני משלים פערים. זה מסוג הספרים שאני אוהב.
|
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
אם תגובה, אז זה הדבר היחיד שאני אוהבת בהקשר של רומא...
https://www.youtube.com/watch?v=l7_PXqcJPmg&t=4881s מצטערת, אבל הייתי ונשארתי בעד היוונים -:) |
|
tuvia
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
בקשר לשאלתך,
ראשית, אפילו בתקופת הרפובליקה , רומא מעולם לא היתה ולא נתן לשייך אותה כדוגמה למדינה דמוקרטית. זה שתפקידים נקבעו בהצבעות והחלטות חשובות כגון עריכת חוזי שלום נקבעו בסנט בהצבעה אינם מראים שרומא היתה דוגמה לדמוקרטיה. בקשר לגלישה במדרון , הבנתי היטב את כוונותיך מתחת לפני השטח - אתה מתכוון לחוקים שממשלת נתניהו מנסה להעביר כדי להגביל את בית המשפט העליון. ובכן, ישראל היא מדינה של דמוקרטיה מתגוננת. פעם זה היה ועדיין התגוננות בפני אוייבים חיצוניים, כיום האויבים נמצאים בתוכנו. בית המשפט העליון שוב לא מגן על המדינה אלא גלש לתחום של הגנה על זכויות הפרט גם כשאלה נוגדים את זכות הכלל לביטחון ולחיים. היום בגץ נתפס על ידי רוב האוכלוסיה לא כמגן אלא כדואג לאינטרסים זרים, לזכויות פרט שהם בניגוד לשלום הציבורי ולאינטרסים של קבוצות קטנות שמחזיקות את הכוח הכלכלי והאינטלקטואלי בארץ.
אני חושב שזכויות הרוב נפגעות במדינה שבגץ לקח לעצמו בהובלת השופט ברק את הזכות להכריע במקומות שהרשות המחוקקת צריכה לקבוע ולא הרשות השופטת. קביעה דרסטית שהכל שפיט פוגעת הדמוקרטיה יותר מהחוקים הצודקים שמעבירים או יעבירו בכנסת. בקשר למדינות שגלשו במורד והפכו לדיקטטורות, אתה בודאי מתכוון לגרמניה והמעבר ממשטר דמוקרטי למשטר טוטליטרי של היטלר. הסר דאגות מליבך , זה לא קורה ולא יקרה בישראל!. לילה טוב טוביה |
|
tuvia
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
היי רץ, שמח תמיד לשמוע ממך.
|
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
צבאה של רומא היה בהתחלה צבא של מתנדבים, אכרים היוצאים למלחמה קצרה וחוזרים הביתה, שגדלה האימפריה היה הכרח בצבא מקצועי שנאמנותו היתה למפקדו, ולא לסנט.
מדינה המאבדת את האיזון בן צרכי הביטחון, לצרכים והערכים האזרחיים שלה עשויה להפוך ללא דמוקרטית, או לדיקטטורה. הרוביקון מציין תהליך של הפרת איזון חדה וברורה, וכעת מה דעתך על תהליך שמחליק במדרון חלקלק בצורה איטית הדרגתית ולא נראית לעיין בצורה מובהקת? האם אתה מכיר תהליך או מודל של איבוד איזונים הקורה בעת החדשה?
|
|
tuvia
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
חגית, בתור מורה להיסטוריה מה דעתך על שילוב של תאוריות ביחסים בין לאומיים ולהיסטוריה, במיוחד על מה שכתבתי בביקורת?
|
|
tuvia
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
יכול להיות ששני הדברים גם יחד. היות ואוגוסטוס היה הקיסר הראשון הוא הודה לגורלו הטוב בעזרת קופידון ובו בזמן
אולי התינוק מרמז על העם, שנזקק לטיפול ולטיפוח כמו תינוק. לא הייתי חותם על כך. קופידון מתאים יותר לצורת המחשבה של הרומאים. בכלל הפטריקים חיפשו תמיד איזה שיוך לאל זה או אחר. גם יוליוס קיסר חיפש שיוך משפחתי לאלים וגם בתקופת הרפובליקה היו ראשי משפחות ששייכו את עצמם לאל זה או אחר. היו גם ששייכו עצמם ישירות לצאצאי רומולוס או אחיו . לא זוכר דוגמאות אבל אני יכול לחפש כאלה.
תודה על התשבוחות. טוביה |
|
חגית
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
ובכן, טוביה,
הביקורת שלך נהדרת ומעניינת. תודה על השיתוף אודות דברים שלא ידעתי עליך. בזכותך, בדקתי, לראשונה, מה כתוב בויקיפדיה על הפסל של אוגוסטוס, שלימדתי עליו, כמעט 20 שנים, והופתעתי לגלות פרשנות אחרת מזו שאני לימדתי, ויודעת... הפסלון הקטן של התינוק לרגליו של אוגוסטוס, כפי שאני ידעתי ולימדתי, מייצג את העם, שזקוק למנהיג הדגול, כמו תינוק להוריו, תומך בו, מבלי אפילו להביט בו. ואילו בויקיפדיה מצוין שהתינוק הוא קופידון, כדי לציין כי למנהיג יש קשר לאלה וונוס. |
|
tuvia
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
חברים יקרים, תודה לכולכם על כל הלייקים שהרעפתם עלי. רציתי רק לדעת אם אין לכם איזה הערה פה ושם או איזה
ביקורת על הביקורת. שתפו אותי בבקשה.
טוביה |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת