קניתי בהתלהבות את הספר לפני נסיעה לחו"ל, לאחר שקראתי עליו ביקורות מטורפות בקבוצת קריאה בפייסבוק - קבוצה שאני מעריכה.
מה רבה היתה אכזבתי...
אני צריכה להפסיק להקשיב להמלצות שם, זה קרה לי גם עם חוות קולד קומפורט.
קצת לא נעים לי לכתוב את הביקורת הזאת משום שהסופרת ישראלית וצעירה ויש לנו מכרים משותפים, אבל אני מרגישה שלאור כל הביקורות החיוביות בקבוצה צריך להציג גם דעה שונה. הסופרת חברה בקבוצת הפייסבוק ולכן אני נמנעת מלכתוב שם את הביקורת שלי, ומסתפקת בכתיבה פה.
אמנם גיבור הספר בן 28, אבל הייתי מגדירה את הספר כ-young adults. באופן אירוני, הרגשתי שהספר שטוח רגשית לחלוטין. כל הדמויות דומות אחת לשניה, ההבדלים ביניהן כמעט קוסמטיים - משקפיים, תלתלים, סגנון דיבור של בת 17 או עיניים ירוקות. כל השאר: הומור, אחריות, יחס חברי - זהים. הדמויות מתנהגות ומרגישות דברים שלא נראה לי סביר שיעשו או ירגישו במצבים שבהם הם נמצאים. אני לא ארחיב מטעמי ספוילרים, אבל יש שלל דוגמאות, ובעיקר עיסוק יתר במין בשלל מצבים ממש לא מתאימים. הגיבור מתאר את העולם בצורה ילדותית שאינה תואמת את גילו (מתבדח על זה שאמרו שהוא בן 30 כשהוא בן 28, סופר מי לחץ כתף לפרידה, מי חיבק לפרידה וכמה ארוך היה החיבוק, סופר כמה פעמים בכה, האקס המיתולוגי שלו הוא מתקופת התיכון...) עוד מאפיין של ה-young adults שקצת שיגע אותי הוא האופן שבו העולם סובב סביב הגיבור וחבורתו, למרות שאין שום סיבה ביקום שזה יהיה ככה - אין שום דבר מיוחד יותר בגבע מאשר בשאר המכשפים בעולם. בנוסף, אמורים להיות די הרבה כאלה, אבל משום מה הם מופיעים בנוחות רק בעצרות ונעלמים בשאר הזמן כאילו הם לא קשורים לסיפור.
חצי מהסצינות מתרחשות במעמד לפחות 4 דמויות. לכולן קוראים "חורש", "רחש", "יובל" ו"רשף", וקשה מאד לעקוב אחרי ההתרחשויות והשיחות.
יש פן אחד שכוסה בצורה מאד יפה והאמת שהלוואי שהספר היה עוסק רק בו וחוקר אותו במקום כל הבלגאן שמסביב - והוא היכולת של בעלי כוחות שונים לחוות דברים במערכות יחסים באופן שונה מאשר אנשים "רגילים". התיאורים שעסקו בנושא הזה היו יפים ומרגשים ואהבתי אותם מאד.
אני מניחה שלחובבי פנטזיה ו-young adults הספר ידבר יותר, אני ממש לא נהניתי וחיכיתי שייגמר כבר.
















