ביקורת ספרותית על אנה פראנק (פרנק) - יומנה של נערה - מהדורת 1992 - [מהדורה חדשה - הנוסח המלא] מאת אנה פראנק
ספר מעולה

---

אני מניחה שרובכם שמעו על אנה פרנק, כמעט בכל ימי השואה האחרונים, או בספרי ההיסטוריה שבמיוחד מקדישים את היום השואה והאנטישמיות ומלחמת העולם השנייה. אני חושבת שכולנו כבר יודעים את הביוגרפיה, ואת אורך חיה אבל עדיין לא הצצנו ממש לתוך חיה, במיוחד שרוב הגרסאות של ספריה הם מצונזרים מפני שיש כמה קטעים בספריה שלטענת רבים מדברים על דברים הלא מתאימים לילדים בגילאי 12-13. אז החלטתי לקרוא את הגרסה המלאה והלא מצונזרת וממש להיכנס לחייה ולראות מה עבר עליה במחבוא בהולנד, ולראות את אנה בנקודת מבט חדשה, ולא רק במבט של הנערה המפורסמת, שחלומה היה להיות עיתונאית, כי לפני המלחמה, ולפני שפורסם היומן ונפטרה בברגן בלזן, היא הייתה נערה מתבגרת, שחלמה להתאהב, שחלמה על עצמאות, וחיים מלאי שמחה, היא סה''כ ילדה שהיו לה שאיפות מאוד דומות לנוער של היום בגיל 12-15, גם נוער ששוחר תרבות, ספרים אבל גם מעריץ מפורסמים, וכוכבים הוליוודים, וחולם לכבוש את העולם, וגם רוצה משפחה משלו ושיבינו אותו. אנה החדירה את המושג של הנשיות ביומן שלה, וזה מובן לגמרי כי כאשר היא החלה להתבגר זה קרה בתקופת המלחמה, בתקופה שהיא הייתה במחבוא ואפשר לומד שקיבלה שם את המחזור וגם התאהבה לראשונה בפטר השכן שלה במחבוא, ושם גם החלה לקבל תדמית של נערה, ולהפוך גם לנערה שיש לה מחזור, רחם, חזה וזה דבר שהוא לא מובן מאליו באותה תקופה במיוחד שאתה נמצא בתקופה שבה אתה לא יכול לצאת אין לך חיים, זה היה דבר שונה אז, אף אחד לא הסביר לי למרות שהיו לה את הוריה לידה והמשפחה, היא הרגישה גלמודה לכן היה את היומן הזה והיא קראה לו''קיטי''. כאשר התחלתי לקרוא ביומן, החלטתי שאני פשוט מדמה את אנה לנערה פשוטה ורגילה, שרצתה חיים משל עצמה. בסוף כיתה ז', רצתה חיי חברה, רצתה חבר לאהוב אותו ושהוא יאהב אותה, והיא רצתה לחקור את המיניות שלה, וזה לגטימי בכיתה ז', נערה משתנה ונהפכית לאישה, למרות שזה הרתיע רבים, אני חושבת שזה דבר חשוב להזכיר. ברגע שהיא הגיעה למחבוא היא פתאום הבינה שחייה לא היו אותו דבר, והיא כעסה על כך וחשה שאינה מבינים אותה, וקשה מאוד לראות אותה כמו שמדמים אותה כגיבורה שהתחבאה, כי היא הייתה סה''כ נערה בת 13, שלא ממש מתייחסים אליה ברצינות ולרגעי הבכי והמשבר עם אימה, שיכולתי מאוד להתחבר, כי איזה נערה לא עוברת משבר עם אימא שלה. אני מאוד התרגשתי כאשר קראתי את היומן שלה, והבנתי מדוע מזכירים אותו כל שנה, מדוע יש בו כוח כה חזק? הוא לא רק יומן של בחורה שמסתתרת במחבוא שלה מהנאצים, היא מספרת את הסיפור שכל נערה בגילה נאלצת לעבור, כל החוויות אבל בצורה אחרת, כי הם הסתתרו מפני היותם יהודים. היא גם כותבת את הסיפור בנקודה מאוד מיוחדת, שאפילו אז אביה ''אוטו פרנק'' לא חשב על כך, הוא ידע שהיא כתבה יומן, אבל הוא לא ידע עד כמה היא מדייקת בפרטי היומן, ועד כמה המסקנות שלה הם מרחיקות לכת ממה שחשב. היא למעשה נהפכה בעקבות היומן לא רק לסמל, היא פשוט התבגרה בעזרתו ובשנתיים היא פשוט נהפכה להיות אישה שלא זכתה להיות אחרי שנפטרה מהטיפוס בברגן בלזו. היא סיפרה על אורך חייהם במחבוא, גם על משפחתה ושכניהם וגם תשוקתה לאהבה, שלא באה בניגוד לרצונם של בני משפחתה. מפני שהייתה כל התקופה במחבוא, היא זכתה לבלות רק עם אחותה ועם פטר, היא יכלה בוודאות רק לחשוב עליו כמושא אהבתה, לכן הקשר בינהם נהפך לחזק, למרות שאין לדעת אם הקשר הזה היה בא לידי ביטוי אם היו שורדים? היא אהבה לבוא עליו לחדרו לשוחח איתו, לחבק אותו. וזהו רגש לגטימי לנערה בת 14-15, אך הוריה חששו שמא לא תזהר, ותקח את זה כמובן מאליו. הרגעים האלו שתיארה הם בוודאות רגעים שיכולים לקרות לכל נערה מאיתנו שאינה נמצאת בזמן מלחמה, התשוקה להיות עם מישהו, זאת תחושה שכל נערה עוברת אם זה רציני או לא, וזה כל מה שהיה לה אז. אבל היא במיוחד תיארה את מערכות היחסים המיוחדות בינהם, את אביה ''אוטו'' שאהבה , את רגעי המתח בינה לבין ''אדית'' אבל למרות המתח והכעס, היא כותבת בחירוף נפש, כמה שהיא מצטערת שהיא לא מבינה את אימה וכמה היא אוהבת אותה, ואת אחותה מרגוט. אנה הייתה למעשה לא רק גיבורה ודמות ספרותית משמעותית, היא הייתה בחורה שאהבה אנשים, לעזור להם, ואם היא הייתה נשארת בחיים, היא הייתה ממשיכה בכך, זה מה שהיה מיוחד באנה פרנק.אחרי שסיימתי את הספר, זלגו מעיני דמעות, התרגשתי מאוד, וחשתי מידה מסוימת של תסכול כי חשתי שהכול היה יכול להתהפך אם לא היו מוצאים אותה, אילו היא הייתה חיה כיום, אבל אולי זה מה שמיוחד בסיפור של אנה, שהיא תמיד תשאר ילדה נצחית.

ביקורת הספר מוקדשת לסבתי:איטה(יהודית) גרינוולד שנפטרה לפני כחודשיים והייתה ניצולת המחנה ברזן בלגן בגיל 88 ז''ל(לפני חודשים)

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על אנה פראנק (פרנק) - יומנה של נערה - מהדורת 1992 - [מהדורה חדשה - הנוסח המלא]