ביקורת ספרותית על פולין ארץ ירוקה מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 באפריל, 2018
ע"י מיכאל


בהמשך לקריאה בספריו של אהרון אפלפלד קראתי ספר זה. אהרון אפלפלד מצליח בספר זה להחיות את העבר -את הימים שקדמו למלחמה, את בית הוריו וסביו ומצרף ביקור שערך המספר כביכול שנים רבות לאחר מכן באותו כפר קטן נידח בגליציה. תושבי המקום המבוגרים היו שותפים לרצח מתועב של יהודי הכפר כששרפו את מרביתם בבית הכנסת. אחרים נרצחו ביער. הוא פגש בכפריה שעבדה בבית הוריו שעל פי דבריה המשיכה לשאת את זכרונם כדבר הטוב שארע לה בחייה. בינו לבינה נוצרים יחסים אינטימיים למרות שהוא אדם נשוי, נשואים לא מאושרים בארץ. הקשר איתה מחבר אותו למשפחתו. הוא שומע ממנה את תולדותיו ואת אשר ארע לבני ביתו. הוריו מיעטו מאד לספר על עברם. להערכתי החלק המעניין והמשמעותי בספר-לכך הוא הקשר של תושבי הכפר ליהודים. במקום נותרו צאצאים בודדים שמשתדלים להתעלם מעברם. תושבי הכפר "משדרים" יחס אמביולנטי מצד אחד הערצה לאותם אנשים שחיו אחרת. שחסכו כספם. ששמרו חיי משפחה וחיי דת שלא נהגו להשתכר להכות ולפגוע בבני משפחותיהם. יחד עם זאת שנאה מושרשת. שנאה שמעוברת מדור לדור. בחסות הכנסיה ובמידה לא פחותה מהיותם של היהודים זרים ומיסתוריים מבחינתם. הם כביכול מודעים לכך שביהודים טמון משהו רע שעלול לפגוע בהם. הם חוששים מחזרתם של יהודים שירצו את רכושם שירצו לשוב למקום.גם כאלו שלא ראו בחייהם יהודי חשים שנאה וחשש. ככל שנוכחותו במקום מתמשכת כך נתקל יותר בתופעות של עויינות וחוסר סובלנות. חברתו אותה כפרייה שעבדה בנעוריה בבית הוריו מנסה להסביר לו את המניעים לתופעה. שוב אהרון אפלפלד מספר ספור- הוא אינו אנתרופולוג. הוא אינו היסטוריון. הוא אינו מרבה במתן תשובות היסטוריות או פתרונות. מתוך הדברים עולה אותה תמיהה גדולה-עד כמה יכול אדם להיות מורכב. עד כמה העמדות שלו נקבעות מתוך תחושה פנימית עמוקה. תת הכרתית. שמעוברת כביכול בדמם של האנשים מאב לבן. הנושאים אינם חדשים לי. הייתי מספר שנים שליח בדרום אמריקה, התחושה של הזרות היחס המורכב ליהודי באשר הוא מוכר לי אישית.נתקלתי לא פעם בתופעות שכאלו. זה בולט וגלוי יותר אצל העם הפשוט הפחות מורכב ואצל ילדים. הם אומרים את אשר על ליבם. אבל גם המעמדות הגבוהים יותר -המתקדמים יותר נגועים בכך. בספר מתאר שמתכוון לקחת שרידי מצבות של יהודים שסללו בהם דרך בעיירה להעבירם לארץ. ראש הכפר מתיעץ עם ההנהגה המקומית. מתוך השיחות עולה התחושה שהם רואים ביהודים כשייכים להם (היהודים שלהם). אינם ממהרים להיפרד מהאבנים אבל תמורת תשלום מוגזם יהיו מוכנים. כי ליהודים יש כסף. אסכם כך לא חידש לי עובדתית. אבל האווירה והתחושות מצליח להעביר היטב. בהחלט חומר למחשבה על מצבנו ובכלל על מצב האדם בעולם. על היחס לזר ובפרט ליהודי. נכתב בשפתו של אהרון אפלפלד שפה מאד מובנת. מאד מינורית. מספר ספור שלקחיו חודרים עמוק עמוק לנשמה. מבלי להתיימר-תאורים פשוטים יום יומיים. דיאלוגים, מראות. ספר טוב ומומלץ.
-ובכוונתי להמשיך ולקרוא את ספריו.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני שנה ו-2 חודשים)
תודה ואל תפסיק לקרוא את אפלפלד
מחשבות (לפני שנה ו-2 חודשים)
השפה של אפלפלד תמיד מינורית.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ