ביקורת ספרותית על גן של התחלות חדשות מאת אבי וקסמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 באפריל, 2018
ע"י לי יניני


לכל סיום יש התחלה חדשה ותמיד הפרידה היא קשה
(מתוך השיר "התחלה חדשה" בנזין/ מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר)

הרומן "גן של התחלות חדשות" מתחיל בפרולוג, בקולה של לילי גירוון, המבשר לקורא על אובדן דן-בעלה, בתאונת דרכים לפני יותר משלוש שנים. התאונה אירעה במרחק כל כך קצר מהבית, חמישה עשר מטרים מדלת הכניסה.

אין מי שיוציא את הזבל, אין בפני מי לקטר... פשוט אין!!!

לילי התאלמנה בסוף העשור השלישי של חייה ונותרה עם שתי בנות: אנאבל בת ה-7 וקלייר בת ה-5. לפרנסתה היא מאיירת ספרי לימוד.

במסגרת עבודתה בחברת "פופלר פרס", לילי מקבלת הצעה לפרויקט חדש לאייר ספר ירקות. כדי ללמוד את הנושא לעומקו, היא נשלחת לקורס גינון למשך שישה מפגשים. לקורס הגינון המתקיים בסופי שבוע, היא מגייסת את אחותה-ר'ייצל והבנות: אנאבל וקלייר.

ר'ייצל הייתה נשואה בעבר, אך נשבעה לא לחזור לזה. היא נראית טוב, גבוהה, רזה, עם שיער יפה ורגלים מוצקות. לפרנסתה היא עובדת בחברת יבוא ויצוא בינלאומית ומשמשת כראש מחלקת הלוגיסטיקה.

אבי וקסמן מתארת באנושיות את עולמה של לילי. המשימות היומיות שלה עם הבנות, חינוכן, התחזוקה הביתית, העזרה שהיא זוכה לה מאחותה-ר'ייצל, ליאה השמרטפית המסורה והנאמנה, וגם מאליסון הבייביסיטר לשעת חרום, עם השיער הורוד שנערצת על בנותיה.

במסגרת קורס הגינון לילי פוגשת מגוון של אנשים חדשים, וביניהם גם את המורה אדוארד בלום. הולנדי גרוש פלוס ילד, המתגורר בקליפורניה.

למרות שאדוארד עונה על טעמה האישי, היא לא מצליחה לפרוץ את בועת האבל על דן, ומעדיפה להישאר באזורים הנוחים לה. לאורך העלילה מגוללת מלחמה בין דאגתה ונאמנותה לבנות, לבין תחושותיה כאישה שזקוקה מעת לעת לחיבוק, מילה טובה וכתף.

העלילה עוסקת בהתמודדות של כל מי שנשאר אחרי. הכתיבה שנונה, הומוריסטית, קלילה משולבת בדיאלוגים משעשעים. כתיבתה הזכירה לי כמה סופרות ישראליות שנוהגות לכתוב בהומור. למרות הכתיבה ההומוריסטית אבי וקסמן מצליחה להקליל את הנושא בפני הקורא.

מלבד הכתיבה המיוחדת שמעלה חיוך אצל הקורא, הסופרת מציפה מנעד של רגשות ומערכות יחסים בין הדמויות המשוחקות.

בין פרק לפרק מפריד עמוד המכיל הנחיות וטיפים לגידולי ירקות שונים: עגבניות, ברוקולי, תירס, צנוניות, גזר, מלפפונים, עגבניות ועוד.

קטע נוגה וכואבת בפרק 12: כאשר אנאבל בכתה באחד הלילות, בהביטה באור מנורת לילה באלבום תמונות, היא הלינה בפני לילי . "זה כל מה שנשאר. הוא איננו"... "למה אין תמונות שלו בבית? את לא מתגעגעת אליו?" כך פונה אנאבל הפקחית והדעתנית ללילי. "אני לא זוכרת את הפנים שלו! הייתי קטנה מידי והמוח שלי לא עבד כל-כך טוב ולא שמר אותו." (עמוד 191)

כפיצוי על כך שאין תמונות של דן בבית, לילי הכינה לאנאבל אלבום דיגיטלי המורכב מ-10 תמונות שאנאבל בחרה, מתוך מגוון התמונות שהיו מצויות במחשב.

בשורה התחתונה: ספר ביכורים אנושי, מרגש עם פוטנציאל מצוין, שלדעתי לא היה מזיק לו ליטוש נוסף ויד מכוונת.



לכל סיום יש התחלה חדשה
וכל דרך היא דרך קשה
(מתוך השיר "התחלה חדשה" בנזין/ מילים: יעקב גלעד, לחן: יהודה פוליקר)

קנ"ש-קראתי, נהנתי, שכחתי.

לי יניני

ידיעות ספרים, פרוזה תרגום, 344 עמודים, 2018

נ"ב:
יש באג ולא ניתן לדרג את הספר ... הספר הזה מדורג אצלי ב-3 כוכבים מתוך 5 כוכבים
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 3 ימים)
חגית ידעתי שתאהבי
חגית (לפני 3 ימים)
גם אני חיבבתי את כריכת הספר.
לי יניני (לפני 4 ימים)
חני מסכימה איתך לגמרי
חני (לפני 5 ימים)
כשקוראים ספר ביכורים ומסקרים אותו מרגישים קצת כמו שותפים, יש אחריות להביא את הבשורה אם הספר טוב מספיק או לא.
שבוע טוב.
לי יניני (לפני 5 ימים)
רץ תודה. מטאפורה מצויינת לנושא הספר
לי יניני (לפני 5 ימים)
קצר ולעניין. נכון
קצר ולעניין (לפני 5 ימים)
לפחות העטיפה יפה.
הייתי שולח את אבי וקסמן לקרוא את גינת בר של מאיר שלו, אבל מסתבר שזה ספר מתורגם והיא בטח לא יודעת עברית (זה אבי עם דגש ב-ב', וזה היא ולא הוא)
רץ (לפני 5 ימים)
בגינה יש מחזוריות נפלאה של צמיחה וכמישה, והתחלה חדשה, אולי בכך הקשר בין מחזורים ברורים בעולם הצומח, ומחזורים אקראים ובלתי צפויים בחיים האנושיים, אבל כשזה קורה, אנחנו צרכים את האומץ להתחיל מחדש.
לי יניני (לפני 6 ימים)
Pulp... לא בשבילך . תודה
Pulp_Fiction (לפני שבוע)
יפה. עם זאת לא נראה כספר שאקרא.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ