ביקורת ספרותית על החיים כתקוה מאת הלינה בירנבאום
ספר מעולה

---

איך ניתן לחוות דעה על ספר כל כך קשה מצד אחד, ומצד שני אנושי ומרגש כל כך. ככל שאני מעמיקה לחשוב על הספר, על שמו (האם באמת בתקופת השואה החיים היו תקווה או גהינום) ועל המחברת, אוזלות לי המילים. אני נדהמת מפרטי הפרטים בספר, איך אפשר לזכור דברים קטנים כגדולים אחרי כל כך הרבה שנים? זאת גדולתו של הספר, כבפרטים, בתיאור חיי היומיום. סליחה- לא חיים כי אם גהינום היומיום.

ספר מרגש בצורה בלתי רגילה, שהתוודעתי אליו לראשונה במסעי לפולין.
הלינה וסיפורה היוו את ההשראה לשיר "אפר ואבק" של יעקב גלעד יהודה פוליקר:

יום אביב ריחות לילך
בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר
בתוכי הלב נשבר
שם היתה ואינה
ילדותך אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר
אין אפילו בית שיזכיר

ואם את נוסעת לאן את נוסעת
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת
שנים וכלום עוד לא נמחק.

קחי מעיל יהיה לך קר
כסף כיס, גביש סוכר
אם יהיו קשים הימים
הזכרי בי לפעמים
ואם זה עוד מסע נואש
אל הצריף, אל המגרש
במסילת העיר הישנה
איש לא יחכה בתחנה.

ואם את נוסעת...

מי ימתיק לילותייך
מי יקשיב לביכייך
מי ישמור צעדייך בדרכך.

לאן את נוסעת לאן את נוסעת
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת
שנים וכלום עוד לא נמחק.

קחי מעיל יהיה לך קר.

» ביקורות נוספות של תולעת חמודה
» ביקורות נוספות על החיים כתקוה