תובנות – 4 טוב מאוד, מהן תובנות פנימיות של הגיבורים ותובנות פנימיות של הקורא.
עלילה: 5 פשוטה ונוגעת לכל אדם נשוי.
ונדה ואלדו נישאו באהבה, אל תור של נישואים מאושרים בן ארבע עשרה שנים. בזמן זה נולדו להם שני ילדים, סנדרו ואנה.
תור הזהב מסתיים בהצהרה של אלדו כי יש בחייו אישה צעירה והוא מבקש להיפרד.
ההשפעה של צעד זה על כל חלק במשפחה שונה בהתאם לאישיותו, ותגובותיו כלפי האחרים יוצרת גלי הדף שמרעידים ומעמידים למבחן את כל האקסיומות שהקשר נשען עליהן.
אלדו, בחור מוכשר שמגיע להיות אישיות טלוויזיונית. הנאיביות או חוסר הרגישות שלו כלפי ונדה וילדיו בצד האגו השביר והאטימות לזולת, גם למצטרפת, יצרו, בתחילת השינוי, ציפיות כי "כולם יקבלו את הודעתו בצורה טבעית, הרי אלו שנות השבעים".
ולכן, הוא מופתע מהמוטו של ונדה החוזר בכל הספר :" אם שכחת אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני עדיין אשתך."
מכאן מתחיל תהליך של התפכחות, פירוק והרכבה של הגוף ומרכיבים בנפש... כשהתשלום העיקרי נעשה על ידי.. כדאי לקרוא בספר.
הקביעה של ונדה כי, "אם הבנתי נכון, אתה מסתייג מהשימוש התדיר שלי במלה "אנחנו". אבל זאת האמת: אני והילדים הפכנו ל"אנחנו", ואתה לעומת זאת נותרת רק "אתה".", עוברת טרנספורמציה מעניינת, והסופר מביא אותה בביטויים, תיאורים ותובנות של כל המשתתפים.
הספר כתוב נפלא. גם אלו שחיי הנישואים שלהם תקינים, ימצאו בקריאה תובנות של מהלך השינויים שמשפחה חווה עם ההתקדמות בזמן.
ואלו שלא ימצאו כל מרכיב שידבר אליהם, אשריהם, או אולי בעייתם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
