“ספר חובה לכל מי שמעתניין\ת במלחמת העולם השנייה בשואה או בהיסטוריה מודרנית בכלל. קרסקי מתאר את מאבקה של המחתרת הפולנית לשימור שגרת חיים הלאומית בעת של כיבוש אכזר ומלחמה טוטאלית שתוצאותיה לא פוסחות על אף אחד. הספר הוא בסימן קריאת חובה במיוחד לנו הישראלים שכן נדמה לנו לא פעם כי לא ניתן לחדש דבר כשמדובר במלחמת העולם השנייה ובשואה - אך הנה סיפורו של קרסקי שנכתב כבר ב-1944 מצליח לחדש, לרגש ולעורר השראה. רוב הספר עוסק במאמציו של קרסקי, כפעיל במחתרת הפולנית, לפגוע בכבוש הנאצי. קרסקי בעל הזיכרון היוצא מן הכלל וכן היכולת להטמע בסביבה מבלי שיבחינו בו מתאר בפורטרוט את שלבי המלחמה - החל מן התבוסה של הצבא הפולני בו שירת כקצין, דרך מאסרו על ידי הצבא הסובייטי, נפילתו בשבי הגסטפו שלוותה בעיוניי תופת וברצון עז של קרסקי להתאבד טרם יחלצו ממנו מידע חשוב ועד להסתננותו למחנה השמדה ושליחותו למערב בה ניסה להעביר כמה שיותר מן המידע המהימן שבידיו למנהיגי העולם החופשי. חווית קריאה בעלת עוצמה מטלטלת, במיוחד שני הפרקים האחרונים שעוסקים בהשמדת היהודים.. אך לא רק. בקיצור - קריאת חובה סוחפת.”

“תמיד התעניינתי בהיסטוריה (ואולי כדאי להזכיר שגם למדתי היסטוריה בחוגים שונים באוניברסיטה.) כך שמובן שספר אוטוביוגרפי כזה, שבעצמו מהווה מקור היסטורי ראשוני הוא בשבילי חומר קריאה מרתק מאין כמוהו... יאן קרסקי הוא שמו המאומץ של קצין פולני משכיל, חבר במחתרת הפולנית שניצל בדרך-נס יותר מפעם אחת ממוות בטוח, בשנים הסוערות של כיבוש פולין במלחמת העולם השניה. בספר זה הוא מגולל את חייו והרפתקאותיו האישיות במסגרת המחתרת הפולנית והתפקידים החשובים ביותר שביצע בשליחותה ובשליחות הממשלה הפולנית. כאיש המחתרת הוא שימש כשליח שנסע מפולין הכבושה ובידיו מסרים חשובים בשליחויות, לפריז ומאוחר יותר גם ללונדון וארה"ב. מבחינתנו כיהודים הוא האיש שהעביר מסרים ממקור ראשון לבירות המערב על רציחות היהודים בפולין! הוא ביקר בחשאי בתחפושת בגטו ורשה וראה בצורה ישירה את המראות הקשים של הגטו. באומץ לב בלתי רגיל הוא נכנס בתחפושת של שומר אוקראיני לאחד ממחנות ההשמדה (ב"בלזץ") וראה את הזוועות ואת טכניקת הרצח של אותו מחנה. את כל זה הוא סיפר לבכירים בלונדון ומאוחר יותר בארה"ב לנשיא רוזוולט עצמו. זה לא עזר. כולנו יודעים היום למרבה הכאב, שבעלות הברית לא עשו שום פעולה צבאית שמטרתה הייתה להציל את היהודים למרות שאותן מעצמות ידעו היטב על רצח היהודים! מבחינתי מאיר הספר גם את חלקו הטרגי של העם הפולני בהתנגדות לכיבוש הנאצי. בארץ לא כל-כך יודעים שמיליוני פולנים שחלקם הגדול היו אזרחים תמימים –שילמו בחייהם את מחיר ההתנגדות הזאת. כידוע פולין הייתה המדינה היחידה שבה לא הוקמה ממשלת בובות בחסות הנאצים אלא היא נשלטה בשליטה ישירה של מושל צבאי גרמני... הספר יצא ב-1944 עוד בזמן המלחמה. כך שבמקרים רבים אנחנו חכמים לגביו בדיעבד... אך יצוין התרגום הנבון והמשלים של ניר רצ'קובסקי שבהערות שוליים מעמיד דברים על דיוקם בעניינים שקרסקי לא יכול היה לדעת או שינה אותם במתכוון בספר, כדי לא לסכן אנשים, מכיוון שהמלחמה אז טרם הסתיימה... בנוסף לכך הוסיף המתרגם אחרית-דבר למה שקרה לקרסקי שהפך להיות במשך השנים פרופסור מוערך באוניברסיטת ג'ורג'טאון האמריקנית. בנוסף לעיטורים שקיבל קרסקי ממשלות פולין וארה"ב העניקה לו מדינת ישראל אזרחות כבוד ותואר חסיד אומות העולם. בעיניי הספר מרתק וחשוב ביותר!”

“ספר חובה לכל מי שמעתניין\ת במלחמת העולם השנייה בשואה או בהיסטוריה מודרנית בכלל. קרסקי מתאר את מאבקה של המחתרת הפולנית לשימור שגרת חיים הלאומית בעת של כיבוש אכזר ומלחמה טוטאלית שתוצאותיה לא פוסחות על אף אחד. הספר הוא בסימן קריאת חובה במיוחד לנו הישראלים שכן נדמה לנו לא פעם כי לא ניתן לחדש דבר כשמדובר במלחמת העולם השנייה ובשואה - אך הנה סיפורו של קרסקי שנכתב כבר ב-1944 מצליח לחדש, לרגש ולעורר השראה. רוב הספר עוסק במאמציו של קרסקי, כפעיל במחתרת הפולנית, לפגוע בכבוש הנאצי. קרסקי בעל הזיכרון היוצא מן הכלל וכן היכולת להטמע בסביבה מבלי שיבחינו בו מתאר בפורטרוט את שלבי המלחמה - החל מן התבוסה של הצבא הפולני בו שירת כקצין, דרך מאסרו על ידי הצבא הסובייטי, נפילתו בשבי הגסטפו שלוותה בעיוניי תופת וברצון עז של קרסקי להתאבד טרם יחלצו ממנו מידע חשוב ועד להסתננותו למחנה השמדה ושליחותו למערב בה ניסה להעביר כמה שיותר מן המידע המהימן שבידיו למנהיגי העולם החופשי. חווית קריאה בעלת עוצמה מטלטלת, במיוחד שני הפרקים האחרונים שעוסקים בהשמדת היהודים.. אך לא רק. בקיצור - קריאת חובה סוחפת.”

“תמיד התעניינתי בהיסטוריה (ואולי כדאי להזכיר שגם למדתי היסטוריה בחוגים שונים באוניברסיטה.) כך שמובן שספר אוטוביוגרפי כזה, שבעצמו מהווה מקור היסטורי ראשוני הוא בשבילי חומר קריאה מרתק מאין כמוהו... יאן קרסקי הוא שמו המאומץ של קצין פולני משכיל, חבר במחתרת הפולנית שניצל בדרך-נס יותר מפעם אחת ממוות בטוח, בשנים הסוערות של כיבוש פולין במלחמת העולם השניה. בספר זה הוא מגולל את חייו והרפתקאותיו האישיות במסגרת המחתרת הפולנית והתפקידים החשובים ביותר שביצע בשליחותה ובשליחות הממשלה הפולנית. כאיש המחתרת הוא שימש כשליח שנסע מפולין הכבושה ובידיו מסרים חשובים בשליחויות, לפריז ומאוחר יותר גם ללונדון וארה"ב. מבחינתנו כיהודים הוא האיש שהעביר מסרים ממקור ראשון לבירות המערב על רציחות היהודים בפולין! הוא ביקר בחשאי בתחפושת בגטו ורשה וראה בצורה ישירה את המראות הקשים של הגטו. באומץ לב בלתי רגיל הוא נכנס בתחפושת של שומר אוקראיני לאחד ממחנות ההשמדה (ב"בלזץ") וראה את הזוועות ואת טכניקת הרצח של אותו מחנה. את כל זה הוא סיפר לבכירים בלונדון ומאוחר יותר בארה"ב לנשיא רוזוולט עצמו. זה לא עזר. כולנו יודעים היום למרבה הכאב, שבעלות הברית לא עשו שום פעולה צבאית שמטרתה הייתה להציל את היהודים למרות שאותן מעצמות ידעו היטב על רצח היהודים! מבחינתי מאיר הספר גם את חלקו הטרגי של העם הפולני בהתנגדות לכיבוש הנאצי. בארץ לא כל-כך יודעים שמיליוני פולנים שחלקם הגדול היו אזרחים תמימים –שילמו בחייהם את מחיר ההתנגדות הזאת. כידוע פולין הייתה המדינה היחידה שבה לא הוקמה ממשלת בובות בחסות הנאצים אלא היא נשלטה בשליטה ישירה של מושל צבאי גרמני... הספר יצא ב-1944 עוד בזמן המלחמה. כך שבמקרים רבים אנחנו חכמים לגביו בדיעבד... אך יצוין התרגום הנבון והמשלים של ניר רצ'קובסקי שבהערות שוליים מעמיד דברים על דיוקם בעניינים שקרסקי לא יכול היה לדעת או שינה אותם במתכוון בספר, כדי לא לסכן אנשים, מכיוון שהמלחמה אז טרם הסתיימה... בנוסף לכך הוסיף המתרגם אחרית-דבר למה שקרה לקרסקי שהפך להיות במשך השנים פרופסור מוערך באוניברסיטת ג'ורג'טאון האמריקנית. בנוסף לעיטורים שקיבל קרסקי ממשלות פולין וארה"ב העניקה לו מדינת ישראל אזרחות כבוד ותואר חסיד אומות העולם. בעיניי הספר מרתק וחשוב ביותר!”