ביקורת ספרותית על בית-בובות מאת הנריק איבסן
ספר מעולה

---

מחזה מרגש עם אמירה חשובה. המחזה הוא מחזה פימיניסטי המדבר על מעמד האישה בתקופה הויקטורינית.

המחזה מספר את סיפורה של משפחה בורגנית מהתקופה הויקטוריינית. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של נורה, אישה נשואה לעורך דין שהפך להיות מנהל בנק (טרוולד הלמר) שהוא בעצם אחראי על הבית ועל תפקודו.נורה תלויה בבעלה בהרבה מובנים היא צריכה לבקש את רשותו אם היא רוצה לקבל כסף כדי לקנות דברים, היא אחראית על סדר הבית, היא אחראית להיות עם ילדיהם המשותפים. עד שהכל נפתח ומשם מסתבכים העיינים, כשבעלה (טרוולד הלמר) היה חולה במחלה סופנית והיא רצתה לקחת אותו לטיפולים כדי שיבריא אך, לא היה לה מספיק כסף בשביל הטיפולים לבעלה ולכן הלוותה כסף מעורך דין (נילס קרוגסטאד) ומשם מתגלגלים העיינים, היא מסתבכת מעצם כך שהלוותה כסף בלי רשות מאביה או בעלה (באותה תקופה לא היה נהוג בכלל שאשה חותמת על הלוואה) והיא חתמה על ההלואה בחתימה מזויפת בשם אביה מפני שהיא לא יכלה לבקש משניהם חתימה כי הלמר היא חולה מאוד ואביה נפטר.

בסוף המחזה עולות השאלות: מהו מעמדה של האישה כיום בחברה המודרנית? האם מעמדה של האישה השתנה מאז? האם נורה עשתה את ההחלטה הנכונה בסוף המחזה?
ברור שמאז שנכתב המחזה החלו הרבה שיינוים לטובת מעמד האישה, אך אם זאת, עדיין יש דברים שלא השתנו לחלוטין וצריך לשנותם.

נורה היא דמות אמיצה וראויה לערכה, היא שרויה בין שני זהויות:
זהות אחת: להיות האישה אהובה שבעלה מצפה ממנה שתהיה, זאת שתדאג לילדים, זאת שתדאג לסדר הבית וזאת שתציית לכל מה שהוא אומר
או זהות שניה: להיות האישה החופשיה כמו ציפור (בסיפור יש הרבה איזכורים לשמות חיבה הקשורים לציפורים שהלמר קורה לה),זאת שלא תלויה בכל מה שבעלה אומר לה וזאת שיכולה להחליט על דברים בזכות עצמה.

» ביקורות נוספות של סימליה
» ביקורות נוספות על בית-בובות