“#
סטימצקי – שביומיום אני חושבת שהיא רשת קמצנית ודי דורסנית למתחריה, שמכירת ספרים לבדה אינה נאה לה והיא מוכרת גם כל מיני מוצרים, שהקשר בינם לבין ספרות הוא ב"עלון לצרכן" - עשתה מבצע של ספרים ב-15 ש"ח. זה מחיר מצטיין, שכל פעם שאתקל בו אקנה בבולמוס. זה מה שעשיתי הפעם, כשקניתי גם את הספר הזה. גם אני הבנתי שהספרים המוצעים במבצע הזה הם כאלה שאולי קשה למכור, שהצטברו להם במחסנים וחנקו אותם. אז מה? כבר מצאתי מציאות בתנאים כאלה.
כמו שאני עושה תמיד מהירות הקנייה היא חלק מהכייף. הספר הזה נראה לי (בטעות) כמו דרמה תקופתית בריטית ("לורד" ו"טירוף" בשם) ויאללה, נוסף לסל. עד כה לא יצא לי לקרוא שום רומן אירוטי. זה לא בגלל אנינות או צניעות יתירה. תיאורי מין אינם מפריעים לי כלל כאשר הם רלבנטיים לסיפור. אבל נראה לי מוזר לקרוא ספר שתיאורי המין הם העיקר, והם מצליחים בקושי לעטוף איזה סיפור. מה גם שאני חיה במדינה עמוסת סמלי סקס גבריים, לדוגמה בן גביר כזה, המדלג על הגבעות, מנופף באקדח (טעון?) ומציג גבריות כה מושכת (אללי, הוא לא פנוי וזוגתו חמושה גם היא באקדח...) או מר רוטמן השרמנטי, המדגים יום יום את גבריותו השקטה והנחושה, שלא תופרע על ידי שום טיעונים שכלתנים או עובדתיים, שהם לא גבריים ולא סקסיים בעליל.
יש פה לורד בריטי רם מעלה, ממוצא סקוטי קשוח, רחב-גרם ו-ובכן, סקסי.הלורד הנ"ל סובל ממה שנראה כהימצאות על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, בתוספת קורט פוסט טראומה. הוא והיא נפגשים, ניצוצות, כוכבים ומיד הם מתחילים להוציא לפועל את מה שצריך להוציא לפועל. כל זה קורה בשנת 1880, כן? תקופה של פוריטניות בענייני מין, וליבידו שבמצב העכבות באותה תקופה, מתבזבז על פוליטיקה או מסעות. יש בסיפור גם תעלומה ישנה, שנפתרת איכשהו תוך כדי הסיפור. והסוף? כולם הלכו לים... (סתם. אין ים ברמות סקוטלנד, נראה לי)
והז'אנר? ובכן, נקודת התורפה של הז'אנר הזה היא תיאורי הסקס הרבים מאד. לעניות דעתי יש מספר תחומים בחיים שראוי לחוות באופן בלתי אמצעי, ולא לקרוא עליהם בספרים, וסקס הוא דוגמה בולטת לתחום כזה. אולי יש סופרים המצליחים לכתוב סצינות סקס טובות, למרות שהם נמצאים בעמדת נחיתות מול הדבר האמיתי. אלה שנתקלתי בהם, לא כתבו בז'אנר הארוטי.”
