ביקורת ספרותית על אנה פרנק - היומן הגרפי מאת ארי פולמן

---

אמל"ק: ספר מדהים ומושלם, לא יכולתי להפסיק לקרוא...

יותר באריכות: קראתי את היומן בגרסתו הישנה יותר לא מעט פעמים, בגילאים ותקופות שונות בחיים.
היומן הגרפי בהחלט מחדש הרבה, ולא רק מבחינת האיורים.
אמנם בתחילת הקריאה הייתה לי תחושה קלה שיש כאן ניסיון להתחנף לקוראים שטרם חצו את גיל 12 (בעיקר בגלל השפה הכמעט סלנגית)
אבל זה קרה רק בקטע קטן מאוד של הטקסט, ולמזלנו מהר מאוד מתבררת גאוניותו של הספר, שלמעשה יכול להתאים לכל גיל.
היומן הגרפי מצליח להעביר היטב את אופיה הסוער של אנה, למרות השינויים שנעשו בניסוח עקב הנגשת השפה לצעירים והקיצור ההכרחי (כדי להפוך את היומן לגרפי).
למרות שמדובר בספר על השואה - הוא אינו מדכא כלל, ואפילו אפשר לומר שהוא די מעודד (לפחות בעיני), כי הוא לא מתעכב על גורלו של אדם כזה או אחר אלא יותר על המסרים האוניברסליים שאנה רוצה להעביר.
העיבוד החדש שם דגש על הקונפליקט החברתי שאנה נתונה בו במסתור, ובמיוחד על הקונפליקט עם אמה - מה שמוסיף ליומן אלמנטים עלילתיים לעומת המקור.
לאורך כל הקריאה עוברת כחוט השני שאיפתה של אנה להיות אדם טוב יותר. היא לעיתים לא מעריכה כראוי את תרומתה ודוחקת בעצמה להשתפר, אך לאחר הקריאה אפשר להגיד בפה מלא כי מן הסתם לולא אנה היו חיי הדיירים במסתור משעממים הרבה הרבה יותר, ובעיניי - גם בלי כל המאמצים היא הייתה אדם טוב.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על אנה פרנק - היומן הגרפי