אנדרה ברינק הוא אחד הסופרים האהובים עלי. יש לי בבית את ספריו הקודמים. על הספר הזה לא ידעתי ורק בביקור בספרייה גיליתי אותו. ספר מעולה, רגיש, אנושי, כתוב נפלא. אם עד ספר זה ברינק כתב רומנים מעולים כאשר ברקע תמיד היה האפרטהייד בדרום אפריקה, הרי ספר זה הוא על התקופה שאחרי, על התקופה בה נאלץ ספרן ותיק בגיל העמידה לוותר על עבודתו לטובת העדפה מתקנת של עובד שחור. סיפור התמודדותו של רובן האלמן עם הבדידות לאחר מות אשתו, עזיבת ילדיו, מערכת יחסיו המופלאה עם מגריטה העובדת השחורה בת בית וממש בת משפחה, ובעיקר מערכת יחסיו עם טסה הצעירה אשר שכרה אצלו חדר וההתמודדות עם נעוריה, מערכות היחסים שהיא מנהלת, התשוקה שהוא חש אליה ומערכת היחסים ביניהם. המון הרהורים על הגיל המתקדם, על הבלאי הפיזי כאשר כל הזמן ברקע החיים בדרום אפריקה של אחרי האפרטהייד - בעיות הביטחון הפנימי, חוסר הביטחון ברחובות ועוד. הסיפור על רוח הרפאים - אנטיה מבנגל - מוסיפה נופך של אגדה לרומן הנהדר הזה. מומלץ בחום רב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
