חזרתי
התגעגעתם אליי? כנראה שלא, כי אף אחד פה לא התעניין בשלומי. לא נורא.
בקיצור, חברה שלי עזבה אותי ובאיחור ניכר יצאתי לטיול ארוך אחרי צבא. ממש איחור ניכר, אבל היה תענוג. חרשתי את המזרח, עשיתי המון שטויות שצעירים מרשים לעצמם, חייתי בלי לדעת איפה אהיה מחר וובין לבין קראתי לא מעט. זה די מגניב שבמזרח אתה לא צריך לקחת איתך יותר מספר אחד ויכול להחליף שם.
בין הספרים שקראתי בשקיקה היה הספר הזה. כמו השבדים החביבים עליי רוסלנד והלסטרום, גם פה ספר שנכתב בזוג. גדי בלום ופזית בלום בן נון. היא כנראה הביאה את הערך ההיסטורי של העלילה והוא מתוקף תפקידו כעורך שבעה ימים, היה אחראי על הדמות של העיתונאי בעלילה.
ספר מרתק ומעניין ששאב אותי לתוכו. סיימתי ביום אחד. ובכל זאת רק שני כוכבים בגלל העלילה התלושה מהמציאות ובעיקר הסיום ההזוי של הספר, שמעמיד בסימן שאלה את אמינות הדברים שכולנו קוראים בעיתון ואת תפקיד העיתונאי החוקר, שלאורך כל הספר מוצג כאיש עקרונות ואמין, ובסיום מתברר שגם הוא לוקה בפחדנות או שיש לו עורכים שמשנים את הכתבה שלו מהיסוד. מישהו אמר רשימות שחורות בידיעות אחרונות לצד בכירים שהם יקירי המערכת?
