ביקורת ספרותית על קדחת הצבעונים : עטיפת הסרט מאת דבורה מוגה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 באוקטובר, 2017
ע"י קארי


עברו חודשיים מאז שסיימתי לקרוא את הספר וייתכן שאפילו קצת יותר, שכן
אין לסמוך על הזיכרון שלי שהוא עדיין טוב אך לא במיטבו.

בכוונה לא כתבתי ביקורת מיד כיוון שרציתי גם לראות את הסרט - אולי בשביל:
מצא את ההבדלים...

בשבוע שעבר סימנתי V גם על משימה זאת. ייתכן שזאת הסיבה לכך שמצאתי
לכתוב עליו ביקורת, בדרך כלל אני מעדיפה לכתוב על ספרים חדשים, או מהזמן
אחרון, כיוון שאיני מרבה לקרוא וגם בספריה לא קל להגיע לספרים חדשים,
כך שלא יוצא לכתוב הרבה...

דווקא מן הסרט התאכזבתי למרות שהסופרת השתתפה בכתיבת התסריט אבל היו שם
שותפים כנראה לא מעטים ש"הגבילו" אותה, כך אני משערת. העלילה נשארה
נאמנה למקור בכשמונים אחוזים, זה די הרבה, אבל די אם משנים פרט אחד קטן
שיש לו חשיבות כל הסרט יכול לתפוס גוון אחר.

את הסרט ממש לא אהבתי, ראשית ההגברה באולם הייתה נוראית, אולי כדי לצור
את תחושת הבלאגן, ששרתה בתקופה ההיא, אבל לי זה צרם באוזן והחטיא את המטרה.
גם שינויים בסיום הסרט משנים את צבעו, וחבל...

וכאן אכתוב מה שיש לי לומר על הספר, למרות שזה נראה לי כמו "עלילה לא משהו"...
העברת דמויות בספר עובדת נפלא. במיוחד התרשמתי מדמות הגיבורה שאכן הייתה כזאת
למרות שבאה מתוך העוני הייתה בעלת עמוד שדרה חזק ויושרה לאין סוף, אמנם רקחה
מהלכים שיאפשרו לה לעזוב את בעלה תוך יצירת מינימום נזק לאיש, מצד שני הייתה
ערה לסיכון למוסר שעליה לנקוט למרות תשוקת יצרים ששלטה בה, לבסוף היתה נכונה
לשלם את המחיר כשראתה שאין מוצא הוגן...

המסחר והספסור בצבעונים, עברו בצורה שולית בספר, לפחות כך נראה לי, אולי הייתי
מרותקת לדמותה ופספסתי דבר אחר.

עוד אוסיף ואציין שבספר הסוף נתון מעט לחסדי הקורא, שיכול לבחור לו סיום כרצונו,
בספר זה נעשה מאד ברור מה קרה, אבל אם להשאיר נאמנים לתקופה (האפלה כלשהו),
שמץ של אי בהירות בהחלט מוסיף לקצב של הספר.

הספר ראה אור במקומותינו ב 2003, אבל יכול להשאר רלוונטי לאורך זמן רב. ממליצה
בחום!!!
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ