ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 21 בספטמבר, 2017
ע"י קצר ולעניין
ע"י קצר ולעניין
אני חילוני. אבל אני גם יהודי. לקחתי את הספר הזה מהספרייה בגלל שאלות שהתעוררו בי לקראת החגים ולא ידעתי את התשובה להן. למה חוגגים את ראש השנה במשך יומיים? האם נכון לומר "גמר חתימה טובה" או רק "חתימה טובה" ומתי? מה מקור ה"התשליך"? כן, כמובן, אפשר להיכנס לויקי ולקבל תשובה תוך שנייה. אבל אני רציתי סמכות מהימנה יותר, אז ניגשתי לספרייה. הספרנית הבטיחה שאמצא את כל התשובות בספר, והיא צדקה. היא המליצה עליו בחום, והיא שוב צדקה.
מה אהבתי בספר?
• את המבנה שלו. הספר עוקב אחרי השעון היומי ואחרי הלוח השנתי של היהדות. אחרי השעון: התפילות והברכות מקימה ועד שינה. אחרי הלוח: שבתות, מועדים וימי זיכרון.
• הוא נוגע גם באירועים שמחים ועצובים בחיינו, ובזיקה שלהם ליהדות. לידה, ברית, בר מצווה, ולהבדיל – פטירה ומוות. כיצד מתנהגים ברגעים אלו? מה עושים? איזה מנהגים נהוגים בהם?
• הכי חשוב: הספר כתוב בצורה קולחת, מעניינת ואפילו מרתקת, בשפה פשוטה (אבל לא פשטנית), באופן שגם החילוני הכי הדיוט יוכל להבין את משמעות הדברים, אבל בלי לחפור ומצד שני בלי להתייחס אל הקורא כאל בור ועם הארץ בתחום.
• הוא משלב אפילו חוש הומור... "ההלצה אומרת שהללו שאינם מרבים להשתמש בתפילין מניחים אותן – בארון הבגדים". (עמוד 51) ועוד הלצות מסוג זה.
• הוא משלב גם תמונות יפות בצבע, שמחיות את הכתוב: כיסא של אליהו הנביא, פמוטים נדירים לנר הבדלה מ- 1741, כתובה משנת 1871.
• אפשר לקרוא אותו לפי הנושאים שמעניינים את הקורא ולא בבת אחת וברצף.
מה לא אהבתי בספר?
• שאחרי החג אני צריך להחזירו לספרייה :-(
בשורה התחתונה: אני הולך לקנות את הספר הזה.
34 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של קצר ולעניין
» ביקורות נוספות על יהדות הלכה למעשה (דברים שבעל-פה) - מהדורה מחודשת 1988
» ביקורות נוספות על יהדות הלכה למעשה (דברים שבעל-פה) - מהדורה מחודשת 1988
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חגית
(לפני 8 שנים)
יש לי את הספר הזה בבית. הוא מעולה.
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים)
מה שיעל
|
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים)
אוף, יש לי שאלה אבל אני חוששת שלא יתנפלו עלי אתאיסטים ><
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים)
יעל צודקת ואיתה כל מי שתמך בדעתה.
אם יהודי יתנצר, יתאסלם, יהיה אתאיסט, שום דבר לא יעזור לו, יהודי נשאר יהודי.
|
|
|
נעמי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
בשמחה.
|
|
|
קצר ולעניין
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה לכל המגיבים,
ובמיוחד ליעל ולנעמי. בזכותכם למדתי דבר חדש על ההבדל בין דת ולאום.
|
|
|
נעמי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אה.
זאת הנטייה של יהודי במזרח אירופה להדביק את הכינוי לכל חוטב ושואב =) |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לא סבא שלי, אבל סבא שלו היה רב...
ואת יודעת שבזמנים קדומים מהמאה העשרים לכל היהודים היה סבא רב. תמיד תהיתי מי היו הקהילה? כולם היו רבנים חשובים (-: |
|
|
נעמי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אז את שייכת לדור של "סבא שלי היה רב? =)
תודה, מעניין לדעת. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה, נעמי, על ההבהרה.
סבא שלי היה בצעירותו תלמיד ישיבה. הוא עזב אותה - ואת הדת - כאיש צעיר. מהיותו אדם משכיל - וגם חכם - המשיך להתעמק ולקרוא גם בנושא יהדות. כשהתקיים מפקד האוכלוסין הראשון בארץ - נדמה לי ב 1949 - אנשים מילאו טופס שהפך לתעודת הזהות שלהם. הוא מילא בסעיף הלאום - יהודי. בסעיף הדת - אין, וכך זה הופיע בתעודת הזהות שלו. נראה לי שמשרד הפנים חסם, לימים, דיוק כזה בנושא... |
|
|
נעמי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אני קוראת עכשיו את הכוזרי בפירוש של הרב שרקי,
וכבר בפתיחה לספר הוא מחדד את הנקודה שרבים מתבלבלים בה - היהדות היא קודם כל לאום. מסתבר שחלק מהמוטביציה של ריה"ל לכתוב את ספרו המונמנטלי היה הבלבול בעניין. זה לא עניין של דעה, גם מי שרוצה לטעון שהמשותף הוא קודם כל דתי, אם ילמד את יסודות הדת (יסודות האמונה) ילמד שעם ישראל הוא בראש ובראשונה לאום. לאום שיש לו תפקיד ומטרה, שהאמצעי לחשוף אותה הן המצוות - הדת כפי שאתם קוראים לה. לכן יעל כתבה נכון, והדיון בעניין הוא אובייקטיבי לגמרי. |
|
|
אור קרן
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
איש באמונתו יחיה. ביקורת יפה וממצה.
|
|
|
בר
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כתבת יפה.
גם אם אני ממש ממש אתאמץ, לא אצליח למצוא עניין בנושאים אלו והסיכוי שאקרא ספר כזה שואף לאפס. אבל בשביל זה יש ביקורות שאוכל לטעום על קצה המזלג את מה שלעולם לא אקרא. תודה וחג שמח !!! |
|
|
שמוליק כ.
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מזדהה עם דבריה של רחלי,
מה שמקשר בנינו זה הדת, ויהדות היא בהחלט דת.
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כן, אבל מהי ההגדרה של לאום? קבוצה של אנשים שדוגלת ברעיון מסוים / אמונה / ויש להם בסיס משותף שהוא שפה / תרבות
ושמגדירים את עצמם עפ"י מסגרת של מדינה ריבונית כמונו.
מה שמקשר בנינו זה הדת, כולנו יהודים. נכון עפ"י הדת היהודי, גם אם תמיר את דתך תישאר יהודי כי נולדת לאמא עבריה בזה אין ספק בכלל. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
רחלי (live):
יהודים חרדים הם יהודים, יהודים דתיים הם יהודים, יהודים מסורתיים הם יהודים, יהודים חילוניים הם יהודים ואפילו יהודים פציפיסטים הם יהודים (-: יהודי אינו יכול להיות לא-יהודי. גם אם ימיר את דתו הוא, שנולד לאם יהודיה, נשאר יהודי. נצרות, איסלם, בודהיזם (ועוד כמה מאות) הן דתות, לא לאומים. לכן יש נוצרים בני לאומים שונים, ואלה אינם מוגדרים על פי דתם, אלא על פי לאומיותם. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יהודי זה גם לאום וגם דת בעיני, זה מה שמגדיר אותנו, וזה מה שמגדיר את המוסלמים והנוצרים.
מנהגים להבדיל הם לא זה ולא זה.
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כולנו יהודים בין אם נשמור הלכות או לא.
בין אם נאמין ובין אם לא.
מסכימה עם יעל.אף אחד לא יכול לערער את מקום הלאום שלנו. אם תרצה המלצה לספר טוב בעניין מנהגים ומדוע חוגגים אשמח לספק. שנה נפלאה מלאת סקרנות ושאלות אין ספור. |
|
|
יונתן בן
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
חושב בדיוק כמו יעל.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לא חושבת ככה.
מה שמגדיר אותנו כיהודים הוא הלאום, לא הדת. יש מנהגים דתיים רבים ליהודים, אבל לאום אחד משותף. לו יהדות היתה גם דת, כל מי שאינו דתי - כמוני, כמוך למשל - היה פחות יהודי. וזה נראה לי לא נכון. |
|
|
קצר ולעניין
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יעל, תודה רבה.
אין סתירה בין הדת והלאום. נכון שהיהדות היא לאום, אבל יחד עם זאת היא גם דת. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת יפה.
אתה לא "אבל גם יהודי". יהדות אינה דת, היא לאום. יש יהודים דתיים וחילוניים, עם מסורות שונות, וכולם יהודים. אפשר - ורצוי - ללמוד אחד על מנהגיו של האחר, אבל אי אפשר, לדעתי, לפקפק ביהדותו של החילוני. גם לא אם החילוני הוא אתה... |
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
